|
עמוד:74
מהלך הניסוי . 1 הרכיבו את העדשה על מודול המצלמה והפעילו את המצלמה . . 2 הציבו את מטרת הפסים . הפעילו את המנורה בסמוך לדף לבן . כוונו אותה לעבר דף מטרת הפסים , עד לקבלת תמונה . מקמו את המצלמה במרחק של כעשרה ס '' מ מן הדף . האירו את המטרה ( מן הצד ) על ידי המנורה . . 3 סמנו על הדף את גבולות שדה הראייה של המצלמה . . 4 חשבו את שדה הראייה הזוויתי בכיוון האופקי ובכיוון האנכי . . 5 הציבו את מטרת הפסים מול המצלמה . הרחיקו אותה עד שלא יהיה ניתן להבחין בפסים על הצג . מדדו את המרחק במצב זה . . 6 הורידו את עוצמת האור של המנורה באמצעות העמעם , עד שלא ניתן עוד להבחין בפסים . במצב זה , מדדו את עוצמת האור על פני המטרה , באמצעות מד-האור . עיבוד התוצאות סעיף 15 חשבו את ההפרדה הזוויתית האופקית של המצלמה , ביחידות של LP / degree ( זוגות קווים למעלה . ( שאלות סיכום . 1 סעיפים 1-5 בחלק א - מצלמת חריר כיצד השתנו שני הפרמטרים שמדדתם ( מרחק ההפרדה , גודל שדה הראיה ) כתוצאה מהרחקת החריר מן החיישן ? האם היחסים שבהם השתנו שני הפרמטרים הם זהים ? הסבירו זאת . . 2 סעיף 7 ( בחלק א : ( מה קרה לחדות הפסים בתמונת המטרה ( האם היא קטנה או גדלה ?( האם שדה הראייה השתנה ? ומה קרה לרמת ההארה בתמונה ? ולניגודיות הפסים בתמונה ? נסו להסביר את הממצאים תוך הסתמכות על התיאור הגיאומטרי של הבעיה ( שאלת הכנה . ( 1 . 3 השוו בין ביצועי מצלמת החריר לאלה של מצלמת העדשה , משתי בחינות : א . רמת ההארה המינימלית ( קריאת מד האור במצב שבו לא ניתן עוד להבחין בפסים הבודדים . ( ב . כושר ההפרדה המרחבי של המצלמה .
|
|