|
|
עמוד:289
בקליטה בודקים אם החבילה תקינה ואם מתברר שישנה שגיאה מבקשים שידור חוזר . אם התווך גורם לשגיאות תכופות BER ) גבוה או חבילות גדולות מדי , ( נגרם עומס בקווי התקשורת בגלל ריבוי שידורים חוזרים . אפשר כמובן להקטין את גודל החבילות ( הסבירות לשגיאה בחבילה קטן ) אבל אז מפסידים בניצולת שידור המידע , כי כל חבילה מעבירה מלבד המידע גם נתונים נוספים כגון שדה לאיתור שגיאות , כתובות מקור ויעד , מספר החבילה , אותות סנכרון וכו . ' דוגמה 3 . 1 משתמשים בקו תקשורת בעל BER של . 10 גודל החבילה 10 קילוסיביות ( ק " ס . ( המידע מהווה 9 . 9 ק " ס בכל חבילה ומאה סיביות משמשות למטרות אחרות . במקרה של שגיאה מאבדים זמן שידור של 200 מילישניות ( זהו הזמן הנדרש להעביר מצד הקולט לצד ששידר הודעה על חבילה שגויה . ( קצב העברת הנתונים בקו 64 קסל " ש . דרוש לחשב את נצילות השידור . אם גודל החבילה 10 ק " ס ויש שגיאה אחת לכל מיליון סיביות פירושו שיש חבילה אחת שגויה לכל 100 חבילות ששודרו . הזמן הנדרש לשדר חבילה אחת שווה לגודל החבילה חלקי קצב העברת הנתונים בקו התקשורת . מקבלים 10 / 64 שניות שהם 156 מילישניות . אבדן 200 מילישניות פירושו שבזמן שהעברנו מסר על שגיאה בחבילה , שודרה חבילה נוספת ועוד אחת נמצאת בשלבי שידור , זאת אומרת שאיבדנו בפועל 3 חבילות מתוך . 100 אם אנחנו זוכרים שהמידע מהווה רק 99 % מהחבילה , הנצילות היא : ? = 0 . 99 ( 100 ? 3 )/ 100 = 0 . 96 נבדוק מה יקרה אם נגדיל את גודל החבילה ל100- ק " ס . במקרה זה המידע יהווה 99 . 9 % מהחבילה ( גודל השדות הנוספים למידע בחבילה לא משתנה . ( משך הזמן הדרוש להעביר חבילה אחת הוא 1 . 56 שניות . בגלל אבדן זמן שידור של 200 מילישניות אנו מאבדים חבילה אחת הנמצאת במשלוח ואת החבילה השגויה . כמו כן על-פי הBER- בכל חבילה עשירית יש שגיאה וצריך לשדר מחדש . מכאן אנו רואים שהנצילות היא : ? = 0 . 999 ( 10 ? 2 )/ 10 = 0 . 799
|
|