עמוד:286

עם התפתחות הטכנולוגיה קרו שלושה דברים שחייבו את שינוי הגישה : . 1 בשנות ה80- של המאה העשרים החלו להופיע בעולם רשתות לתקשורת נתונים וגם יחידות הקצה עלו דרגה ממסופים למחשבים אישיים . חיבור המסוף / מחשב לרשת תקשורת נתונים לא חייב יותר את המרת המידע הספרתי לאנלוגי . בפעם הראשונה ניתן היה להעביר את המידע בצורה ספרתית מקצה לקצה . . 2 עם הגידול בכמויות המידע המועברות , גם הודות לשינוי בסוג המידע שנדרש להעביר , נדרשו קצבי העברת נתונים שעולים על הגבול העליון ( כ30- קסל " ש ) שניתן להעביר באמצעות מודם אנלוגי . . 3 הגדלת נפחי התקשורת הספרתית שעברו דרך מתגי הטלפון יצרה בעיה במתגים . המתגים מתוכננים על פי הנחות סטטיסטיות של נפחי תנועה . שיחת טלפון ממוצעת בעולם נמשכת כ- 3 עד 4 דקות בו בזמן ש " שיחת נתונים " נמשכת בממוצע כ20- דקות . עם גידול כמות המשתמשים המעבירים נתונים דרך מרכזות הטלפון , המתגים שבמרכזות לא יכלו לעמוד יותר בעומס . כדי לפתור את הבעיה ולמנוע מצבי קריסה , שיחות הנתונים אותרו במתג הגישה אליו מחובר המנוי , ונותבו לרשת הנתונים המתאימה . בשלב שני , לפי מספר החיוג אותר אופי השיחה ( דיבור או נתונים ) ובמקרה של " שיחת נתונים " התבצע הניתוב לרשת הנתונים לפני כניסתו למתג הגישה . איור 3 . 15 מבהיר את אפשרויות השונות הקיימות לחיבור המשתמש לרשת המתאימה במרכזת . כל האמור לעיל מתייחס לתקשורת באמצעות הרשתות הציבוריות . . 4 המודמים הספרתיים הופיעו לראשונה בסוף שנות ה80- של המאה העשרים . הם שונים מהמודמים האנלוגיים בכך שאין צורך להמיר את המידע האנלוגי למידע ספרתי , ולהיפך . המידע עובר בקו בצורה ספרתית . מאידך , זה דורש פיתוח טכנולוגיות מסובכות ככל שעולה הדרישה לטווח ולקצב . במקרים רבים החיבור בין הציוד לתקשורת נתונים הנמצא במרכזת , למחשבים של המשמשים בבית המנוי או במשרד , מתבצע באמצעות התקנים הנקראים , ( Data Termination Unit ) DTU בעברית יחידת קצה ספרתית . כל יחידת DTU משמשת כמודם ספרתי העובד מול ציוד התקשורת במרכזת . הרווח לעומת עבודה עם מודמים , במקרה זה , הוא שבמקום שני מודמים הדרושים לחיבור המשתמש ( אחד אצל המשתמש , השני במרכזת ) יש רק DTU אחד , המותקן ליד ציוד הקצה אצל המשתמש , כמתואר באיור , 3 . 15 מסלול . 6

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר