עמוד:277

3 . 3 שיטת הQAM- אחת השיטות שזכתה לשימוש נפוץ היא שיטת ה . ( Quadrature AmplitudeModulation ) QAM- בשיטה זו משתמשים במפתוח התנופה ובמפתוח המופע במשולב , כפי שיוסבר בהמשך . מספר האפשרויות מצוין בשם השיטה בצורת QAM 256 , QAM 128 , QAM 64 , QAM 32 , QAM 16 , QAM 4 וכו . ' שיטת הQAM- מיושמת בהצלחה במערכות רדיו מיקרוגל ובמודמים אנלוגיים , העובדים בקצב גבוה ובמודמים . ADSL שיטת הADSL- תוסבר בהמשך הפרק . אם נתאר את מצבי הQAM- האפשריים במפה , בדומה למתואר באיור 3 . 11 א נוכל להניח שכל מצב או סמל בQAM- הוא וקטור בעל תנופה ומופע . ככל שמספר המצבים האפשריים גדל , ההפרש בין שני מצבים ( סמלים ) קרובים קטן ( הפרש המופע והפרש התנופה . ( המשמעות היא שהדרישה ליחס האות לרעש הנדרש מהתווך גדל ככל שגדלה כמות הסמלים . במילים אחרות ככל שיש יותר אפשרויות לאפנון נדרש תווך " נקי " יותר מרעשים . אפשר לראות זאת בטבלה הבאה . העיוותים בקווי התקשורת הם משני סוגים : עוותי תנופה ועוותי מופע , התלויים במרחק ובתדר . ככל שהמרחק גדל וככל שהתדר עולה , עיוותים אלה גדלים אף הם . לכן , מסיבות דומות , קשה להבחין בקליטה בין אותות ששודרו בתדרים קרובים או במופעים קרובים . אולם , הבעיה העיקרית היא שלא משנה כמה נתחכם ובאיזה שיטה או עירוב שיטות נשתמש , תיאוריית שנון-הרטלי מגבילה אותנו לכ30- קסל " ש בקו הטלפון המצוי שבו מקובל להניח יחס אות לרעש של כ30- דציבל . כדי להבין טוב יותר את ההגבלה בכמות הסיביות בסמל אחד ניקח לדוגמה מפתוח זיזת מופע . עבור שני מצבים אפשר לקחת , למשל , אותות שההפרש ביניהם . 180 ° מעגל פשוט שיודע לייצר אותות כאלה הוא מגבר יחידה מהפך . גם פעולת הגילוי פשוטה ; אין קושי להבחין בין שני אותות כאשר ההפרש ביניהם . 180 ° לעומת זאת אם נגדיל את כמות המצבים ל , 64- ההפרש בין שני אותות סמוכים יהיה 360 / 64 או כ . 5 . 6 ° - ברור כי הרבה יותר קשה לייצר , ועוד יותר קשה לגלות , אותות כה קרובים מבחינת המופע . התופעה נכונה באותה המידה לגבי זיזת תנופה או זיזת תדר .

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר