עמוד:260

כל העבודה התבצעה במחשב המרכזי , והמסוף שימש רק להעברת הבקשות מהמשתמש למחשב ולקבלת התשובות מהמחשב המרכזי והצגתן על הצג של המסוף המקומי . המידע שהועבר היה כולו אלפאנומרי . * עם הזמן יחידות הקצה שוכללו , והוסיפו להן זיכרון . המהפכה האמיתית התרחשה עם פיתוחו של המחשב האישי . המחשב האישי איפשר עיבוד מידע מקומי בנוסף לזיכרון , והמידע המוצג על המסך כלל , בנוסף למידע אלפאנומרי , גם תצוגות גרפיות צבעוניות . תקשורת המחשבים התחילה בקמפוסים אוניברסיטאיים כאשר הסטודנטים ( וגם הסגל האוניברסיטאי ) נאלצו להגיע לחדר המחשב לביצוע תרגילים ועבודות וביקשו למצוא שיטה שתאפשר להם לעבוד מהבית או מהמעון . חיבור ישיר של מסוף מרוחק ללא אמצעים נוספים לא מאפשר עבודה תקינה בגלל ניחות האותות במעבר בתווך , והרעשים המצטרפים לאותות ( ראה איור 3 . 1 ב . ( ' כדי לאפשר עבודה מרחוק יש כמה בעיות הדורשות פתרון : . 1 מציאת תווך להעברת הנתונים בין המחשב למסופים . . 2 כיצד להעביר את המידע : בצורה ספרתית או אנלוגית ? . 3 התאמת הפתרון למגבלות הקיימות לגבי קצב העברת הנתונים ומרחק השידור . עתה נראה כיצד נמצא פתרון לכל אחת מהבעיות הנ " ל . לפני עידן תקשורת המחשבים , המסופים נמצאו בחדר סמוך לחדר המחשב וחוברו ישירות למבואות התקשורת של המחשב המרכזי . הרחקת המסופים מהמחשב המרכזי חייב מציאת תווך מתאים לחיבור בין המסופים למחשב המרכזי . התווך שהיה מצוי בכל מקום היו התשתיות של חוטי הנחושת שהונחו על ידי חברות התקשורת עבור רשת הטלפונים , ואשר הגיעו לכל בית , משרד או מפעל . באופן טבעי , יישום הפתרון חייב שימוש בתשתיות אלה . הסיבים האופטיים רק החלו להופיע , מחירם הרקיע שחקים וממילא הדרישה לקצבים להעברת הנתונים באותה התקופה הייתה כמה מאות סיביות לשנייה ( סל " ש . ( לכן , גם מסיבות טכנולוגיות וגם כלכלית , לא הייתה שום הצדקה לחשוב על סיב אופטי כפתרון . חוטי הנחושת נבחרו כפתרון היחיד המעשי . מעצם בחירת התווך נבעו גם המגבלות לגבי רוחב הפס וקצבי השידור , כפי שיוסבר בהרחבה בהמשך . * מידע שמורכב מאוסף סופי של סימנים , למשל 22 אותיות , 10 ספרות , ועוד כמה סימני פיסוק וניקוד . זאת , בניגוד למידע גרפי הכולל " אינסוף " סימנים .

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר