עמוד:257

סיכום פרק 2 בפרק זה למדנו את השיטות לאפנון ולריבוב של אותות ספרתיים . השיטות לאפנון אותות ספרתיים פותחו בגלל החסרונות של התקשורת האנלוגית , ובמיוחד בגלל המגבלה להעביר את המידע במהימנות סבירה למרחקים ארוכים . תחילה פותחו שיטות ספרתיות שהשתמשו בדפקים להעברת המידע , אבל אפנון המידע נעשה בשיטות אנלוגיות . עם פיתוח השיטה לאפנון דופק מקודד הושלם תהליך המעבר לאפנון ספרתי של אותות מידע , כאשר האפנון של הדפקים נעשה אף הוא בשיטה ספרתית . העברת כמויות הולכות וגדלות של מידע בין מרכזי תקשורת חייבה שיטה להעברת מאות ואלפי ערוצים יחד , תוך שימוש בתווך יחיד . ריבוב האותות מתבצע על-ידי הקצאה של פרקי זמן קבועים לכל ערוץ , בתוך מסגרות מוגדרות על פי תקנים בינלאומיים . פעולת הריבוב מתבצעת באמצעות התקנים הנקראים מרבבים . בשידור המרבבים מרכיבים מסגרות לתווך , ובהן מכניסים את ערוצי המידע ; לחליפין בקליטה מפרקים את המסגרות ומחלצים מתוכן את הערוצים ששודרו . כתווכים אופייניים לשידור מסגרות מידע בין מרכזיות משתמשים בכבלים קואקסיאליים ובסיבים אופטיים .

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר