עמוד:246

ככל שהתרבו מערכות התקשורת וגדלו כמויות המידע המועברות , היה ברור כי לא ניתן ליצור לכל מסלול העברת מידע ( דוגמת שיחת טלפון ) מעגל פרטי משלו . ציוד הקצה ( במקרה שלנו , הטלפונים ) מתחבר למרכזיות פרטיות , למרכזי מיתוג או למתגים . יצירת שיחה בין שני מכשירי קצה מהווה סגירת מעגל דרך מספר אמצעי מיתוג . בין אותם אמצעי המיתוג מתקיימות בו זמנית שיחות רבות . מעשית לא ניתן לחבר מאות זוגות של חוטים בין המרכזיות כדי לקיים את כל השיחות בגלל מספר היבטים : – למידע נוספים רעשים , הנוצרים כתוצאה מהפרעות חיצוניות והשראות בין החוטים . – המרחק המרבי להעברת מידע דרך החוטים מוגבל למספר ק " מ , עקב הניחות הגבוה של החוטים . – ניתן לפתור את בעיית הטווח על-ידי הוספה של אמצעי הגברה ( ממסרים . ( כדי לפתור בעיה זו ולהוסיף ממסרים במרחקים של מספר ק " מ זה מזה , כך שיגדל הטווח של העברת המידע דרך החוטים , יש לפתור בעיה נוספת : יש למקם את הממסרים במקום נוח לתחזוקה . כדי להפעיל את הממסרים דרושה אספקת חשמל , וזהו שיקול נוסף המקשה על מיקום הממסרים . – לטיפול בתקלות במערך מורכב ומסובך כמתואר לעיל נדרשים צוותים גדולים של טכנאים , ההופכים את הפתרון ליקר מאוד ולא מעשי . – הכנסת ממסרים מאלצת שימוש בשני זוגות חוטים 4 ) חוטים ) לכל ערוץ , זוג לשידור וזוג לקליטה , במקום זוג חוטים . ברור כי פתרון מסוג כזה איננו מעשי , הן בגלל ההיבט הטכני והן בגלל ההיבט הכלכלי . איש לא יעלה על הדעת להניח מאות ואלפי זוגות חוטים בין המרכזיות , כולל אמצעי הגברה ואספקת מתח . היה צורך לפתח שיטה אמינה , זולה ופשוטה שתענה על בעיית העברת כמויות תעבורה בין מרכזי התקשורת . הפתרון נמצא על-ידי ריבוב ( Multiplexing ) של אותות המידע . בתהליך הריבוב כמות גדולה של ערוצי תקשורת מועברים ביחד דרך כבל קואקסיאלי או סיב אופטי . איור 2 . 1 מתאר את בעיית ההתקשרות בין מרכזי מיתוג ואופן הפתרון באמצעות ריבוב .

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר