עמוד:18

החיסרון העיקרי בטלגרף של מורס היה הצורך ללמוד בעל-פה את קוד הקווים והנקודות שלו . בעיה זו נפתרה עם המצאת הטלפון על-ידי אלכסנדר גרהם בל , ( Bell ) בשנת . 1876 עד מהרה החל השימוש במרכזות טלפון פשוטות , שאפשרו תקשורת בין בני אדם , במקומות שונים . כאן המקום לציין ששתי מערכות התקשורת האלה , הטלגרף והטלפון , הן דוגמאות מייצגות של שתי המחלקות הקיימות בתקשורת האלקטרונית : התקשורת הספרתית והתקשורת התקבילית ( אנלוגית . ( בטלגרף של מורס המשדר מעביר למקלט אחד משני סימנים בלבד : קו או נקודה . זהו מקרה פרטי של תקשורת ספרתית , שבה המשדר מעביר למקלט סימן אחד מאוסף סופי ונתון של סימנים . בימינו אלה , תקשורת המחשבים ותקשורת הנתונים בכלל עוסקת גם כן בהעברת אחד משני סימנים : 0 ( אפס ) או 1 ( אחד . ( נושא התקשורת הספרתית יידון בפרק אחר , ולא נרחיב את הדיון בו כאן . הטלפון של בל , לעומת זאת , מעביר לאוזן השומע אות אקוסטי המשתנה בצורה רציפה . אות זה , המתייחד על-ידי לחץ האוויר המשתנה על עור התוף באוזן השומע הוא אות תקבילי ( אנלוגי , ( המכיל אוסף אינסופי של ערכים , כפי שפונקציה מתמטית רציפה , המשתנה בין שני ערכים , מכילה אינסוף ערכים בין שני הערכים האלה . בגרסה המשופרת של המקלט של מורס קיים סרט נייר הנפרש במהירות קצובה על-גבי גליל . לחיצה ארוכה מתווה קו על הנייר , ולחיצה קצרה – נקודה . בצורה זו המידע הנקלט נשמר ואפשר לפענחו ביתר דקדקנות .

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר