עמוד:248

וקטור מאופיין על-ידי גודלו ועל-ידי כיוונו , ולעתים נוח להציג את הווקטור בצורה גרפית על-ידי חץ . אורך החץ מייצג את גודל הווקטור , וכיוון החץ – ביחס לציר מסוים – מציין את כיוון הווקטור . נרצה לייצג באמצעות חץ גם את האות הסינוסואידלי . אורך החץ יציין את תנופת האות , U m וכיוון החץ ביחס לציר ייחוס מסוים – למשל , ציר – x ייקבע על-ידי הזווית ? של האות ( איור 5-1 א . ( על-פי משוואה ( 5-2 ) ניתן לראות , כי עם שינוי הזמן , משתנה גם הזווית . ? הזווית בין החץ לבין ציר x היא ? ברגע . t ברגע , t 1 הזווית בין החץ לציר x תהיה ? 1 ( איור 5-1 ב , ( וברגע – t 2 הזווית תהיה . ? 2 החץ , המייצג את האות הסינוסואידלי , נע אפוא בתנועה מעגלית סביב הנקודה 0 ( איור 5-1 ב , ( עם השינוי בזמן . ערך האות בכל רגע ורגע נתון על-ידי u ( ?) = U sin ? נניח עתה שנתונים לנו מעגלים חשמליים , המאופיינים על-ידי תדר מסוים יחיד של האותות ( מתחים או זרמים , ( כלומר , לכל האותות במעגל זה יש אותו תדר . כן נניח כי התדר ידוע לנו באופן עקרוני . במקרה זה לא נצטרך לייצג את האות באמצעות חץ וזווית ( ? = ? t + ?) המשתנה בזמן , אלא נוכל להסתפק בייצוג חלקי של האות . בייצוג כזה נוכל להסתפק בשניים מתוך שלושת המאפיינים של האות – התנופה U וזווית המופע – ? כי אנו מניחים , כאמור , שהמאפיין השלישי של האות – התדר הזוויתי – ? ידוע לנו . איור 5-1 ייצוג גרפי של אות סינוסואידלי באמצעות חץ

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר