עמוד:340

אולם מאחר שהפיקסל הוא , על-פי הגדרתו , המרכיב הקטן ביותר של התמונה הספרתית , ואינו ניתן לחלוקה , הוא יכול לקבל ערך מספרי יחיד , ובמקרה זה – את ערך הבהירות של הדיסקה או של הרקע . כאשר הערך המספרי של הפיקסל ( רמת האפור שלו ) נקבע על-ידי הערך המספרי של הדגימה שבמרכזו , הרי שערכם של הפיקסלים הנמצאים על הגבול בין הדיסקה והרקע נקבע לפי מקום מרכזם . אותם פיקסלים שמרכזם נמצא בתוך הדיסקה המעגלית יקבלו את הערך המספרי והבהירות של הדיסקה , והפיקסלים שמרכזם נמצא מחוץ לדיסקה יקבלו את הערך המספרי והבהירות של הרקע . ייצוג הדיסקה המעגלית המתקבלת מופיע באיור 7 . 20 ג . העיוות בייצוג הדיסקה המעגלית ברור . עיוות זה ילך ויקטן , ועמו יקטן ההבדל בין התמונה המקורית והתמונה הספרתית , אם נגדיל את צפיפות הדגימות בתמונה . איור 7 . 20 ג מתאר את התמונה הספרתית המתקבלת כאשר מספר הדגימות הוגדל ל 24 × 24- וכתוצאה מכך שטחו של כל פיקסל קטן פי . 4 השיפור בהצגת הדיסקה המעגלית ברור . לסיכום , הגדלת צפיפות הדגימות מגדילה את יכולת ההבחנה בפרטים בתמונה הספרתית , ומקטינה את השגיאה , דהיינו , את ההבדל בין התמונה הספרתית לתמונה המקורית . איור 7 . 20 ייצוג עצם מעגלי בתמונה ספרתית . א . העצם המקורי ב . דגימה עם 12 × 12 פיקסלים ג . דגימה עם 24 × 24 פיקסלים

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר