|
|
עמוד:152
אולם מה יקרה אם התנועה האפשרית של הקטע AB אינה העתקה במקביל אלא סיבוב סביב אחד הקצוות שלו , נאמר הקצה , A כפי שמראה איור ? 4 . 2 אי אפשר לומר עתה כי לקטע AB יש חופש תנועה בציר X וחופש תנועה בציר , Y מפני שהתנועה בציר X תלויה בתנועה בציר . Y למשל , כל שינוי בקואורדינטה X של הקצה B כרוך בשינוי בקואורדינטה Y של , B ולהפך . מהו , אם כן , " חופש התנועה " של הקטע AB עתה ? ברור כי AB נע , או משנה את מיקומו , " לאורך " הקואורדינטה הזוויתית ? המודדת את הזווית בין ציר X לקטע AB ( ראו איור . ( 4 . 2 המסקנה הנובעת מדוגמה זו היא שרצוי להגדיר את אפשרויות התנועה של גוף על-פי תנועתו לאורך קואורדינטות מתאימות . חלק מקואורדינטות אלה יכולות להיות קרטזיות וחלק מהן יכולות להיות קוטביות . כיצד נדע לבחור קואורדינטות מתאימות לתיאור אפשרויות תנועה של גוף נתון ? בפרט , כיצד נעשה זאת עבור גוף שיש לו אפשרויות תנועה רבות ומורכבות ? התשובה לכך טמונה בהבנת מהות התנועה . תנועה של גוף היא שינוי מיקומו של הגוף . כדי להגדיר אפשרויות תנועה , עלינו להגדיר את מיקומו של הגוף בכל רגע ורגע , או במהלך כל " שלבי " התנועה . כלומר , עלינו לבחור מערכת קואורדינטות שבה אפשר לתאר את מיקומו של הגוף בכל " נקודה " של התנועה . איור 4 . 1 העתקה של AB במקביל ( כיוונו של הווקטור AB נשמר ביחס לציר ( X איור 4 . 2 סיבוב של AB סביב הקצה A
|
|