|
|
עמוד:233
מן המשפט פסקי דין בשאלת הגיור . 1 בג"צ , 230 / 86 שושנה ( סוזן ) מילר נ' שר הפנים , פ"ד . מ , ( 4 ) עמ' 436 בשנת 1986 אישר בית המשפט העליון לראשונה לרשום בסעיף הדת כיהודייה אישה שהתגיירה בגיור רפורמי . משרד הפנים היה מוכן לרשום אותה כיהודייה , אך ביקש להוסיף בסוגריים את העובדה שנתגיירה , כדי שלקראת נישואיה יבדקו רושמי הנישואין את תוקף הגיור . ציון עובדה זו הייתה העילה לעתירה של שושנה מילר לבג"צ נגד שר הפנים ופקיד הרישום . עמדת משרד הפנים הייתה , כי ... " השאלה אם אדם המיר את דתו צריכה להיבחן לפי מבחניה של הדת אליה עבר ... ... מכאן גם ההצעה כי אדם הטוען שהתגייר יפנה אל המוסד המוסמך ביותר בישראל כדי לקבוע אם אדם נתגיייר לפי הדת היהודית ... ... יש ערך ל ? ש ? ם ול ? ת ? ב בתעודת הזהות , ואין לראותם רק בגדר איסוף נתונים סטטיסטיים ... לא יעלה , איפוא , על הדעת , כי משרד הפנים יצייד אדם ביודעין במסמך העלול להטעות את הרשויות האחרות ביחס ללאומו וממילא לדתו של אזרח או תושב " . פקיד הרישום הראשי הסביר , כי ... " המצב המשפטי מחייבני לרשום את העותרת כ'יהודייה' בפריטי הדת והלאום במרשם האוכלוסין , שכן בידה מסמך המראה לכאורה כי עברה טקס גיור ' בקהילה יהודית כלשהי' - ואינני מוסמך לפסוק בתוקפו או בחוסר תוקפו של טקס זה . עם זה , הנני טוען כי כרשות על פי דין טבועה בי סמכות שלא להכשיל רשות אחרת , כגון , רושם הנישואין שידוע לי כי מייחס הוא חשיבות לרשום בתעודת הזהות ובמרשם בכללותו . " ( עמ' ( 440-439 השופטים דחו פה אחד את טענת שר הפנים ופקיד הרישום הראשי וקיבלו את העתירה . הנשיא מאיר שמגר הבהיר , כי " אין המשיבים רשאים להוסיף הערה כלשהי לצד רישום ... הלאום או הדת של העותרת כיהודייה . התוספת " נתגייר , " אותה מבקשים המשיבים להוסיף ... היא רישום שהוספתו איננה בגדר הסמכויות , אשר אותן הקנה המחוקק למשיבים , או לאלה הפועלים מטעמם " . ( עמ' ( 446-445 השופט מנחם אלון , שהסכים לפסק הדין , טען כי הוספה שכזו איננה ראויה גם מצד ההלכה , שכן יש בה יסוד של " אונאת הגר" [ גרימת צער , [ שהתורה חזרה והזהירה מפניה . למרות שבית המשפט העליון לא דן בשאלת תוקף הגיור , אלא בשאלת הסמכות של משרד הפנים להוסיף תוספות לרישום הדת והלאום , נתפס פסק הדין כהכרה בגיור רפורמי . בתגובה התפטר שר הפנים דאז יצחק פרץ , איש ש"ס , מתפקידו .
|
|