|
|
עמוד:230
המחלוקת בסוגיית הגיור לאחר שתוקן חוק השבות הועתק המאבק על גבולות ההגדרה של הזהות היהודית ועל היחס בין דת ולאום , למאבק על השאלה למי יש סמכות לגייר : האם הסמכות לגייר תוענק גם לתנועה הרפורמית והקונסרבטיבית , או שהיא תישאר מונופול של היהדות הדתית האורתודוקסית . כאמור לעיל , הגיור האורתודוקסי כולל שלושה תנאים : מילה ( לגברים , ( טבילה במקווה וקבלת עול מצוות בפני בית דין של שלושה . אומנם , לא כל המתגיירים בגיור אורתודוקסי , המצהירים שהם מקבלים על עצמם עול מצוות , אכן מתכוונים להקפיד על קלה כחמורה , אך עצם הצהרתם היא חלק בלתי נפרד מתהליך הגיור . גיור שאיננו כולל את כל שלושת היסודות הללו איננו תקף מבחינה הלכתית . זו גם אחת הסיבות שהרבנות הראשית איננה מכירה בתוקפם של גיורים שנעשו על-ידי רבנים רפורמים או קונסרבטיבים . הגיור הרפורמי כולל בדרך-כלל מילה לגברים , לעתים טבילה , אך אין בו קבלת עול מצוות במובן האורתודוקסי . הגיור הקונסרבטיבי כולל ברית מילה לגברים וטבילה במקווה , כמו בגיור האורתודוקסי , וכן התחייבות לשמירת שבת וכשרות , אך לא התחייבות לשמירת כל המצוות . היעדר ההכרה מצד הרבנות הראשית בתוקפם של גיורים רפורמיים או קונסרבטיביים גרם לכך שמתגיירים שגוירו בגיור רפורמי או קונסרבטיבי עתרו לבג"צ כדי שזה יסייע ברישומם כיהודים . בפסקי דין שונים חייבו השופטים את המדינה להכיר בגיור ? לדיון 1 במחלוקת בסוגיה " מיהו יהודי" נשמעו דעות שונות . עיינו בדברי הכנסת ( עמ' , ( 222 במכתבו של בן-גוריון ובתשובות חכמי ישראל ( עמ' , ( 225-223 ובפסקי הדין השונים ( עמ' ( 229 , 227-226 ובחנו : למי הזכות לקבוע מיהו יהודי לפי כל אחת מהעמדות ? האם ההגדרה הניתנת במקור שבחנתם היא הגדרה דתית ? הגדרה לאומית ? הגדרה תרבותית ? 2 פנייתו של בן גוריון לחכמי ישראל ( עמ' ( 223 נחשבה בעיני נציגי המפד"ל כפגיעה במעמדה של הרבנות הראשית . האם אתם מסכימים עם ביקורת זו ? האם , לדעתכם , ניתן לגלות בנוסח פנייתו של בן גוריון את גישתו שלו לסוגיה ? 3 על בג"צ שליט אמר השופט מנחם זילברג , כי " השאלה העומדת לדיון בפנינו עולה בערכה וחשיבותה על כל מה שנדון בבית-משפט זה למן יום היותו לבית-משפט ישראלי ועד היום הזה " . במה , לדעתכם , חשיבותו של פסק הדין ובמה ייחודו ? האם אתם מסכימים עם עמדת המיעוט , שטענה כי השאלה חורגת מתחום המשפט ? נמקו את תשובתכם . 4 האם , לדעתכם , מהווה התיקון של חוק השבות ב1970- הפרה של הסטאטוס קוו לכיוון הדתי ? נמקו את תשובתכם . 5 האם אתם מסכימים עם עמדת השופט אגרנט , כי המגמה שייצג טמרין עלולה לפגוע בדמותה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ? נמקו את תשובתכם . 1 הרבנים המגיירים סומכים על פסיקת ר' חיים עוזר גרודז'ינסקי לפיה גם אם אין ביטחון שהמתגייר יקיים מצוות - אבל הכוונה קיימת , יש לגיירו אף אם אין ודאות שיעמוד בזה . למרות זאת , נשמעות לא אחת טענות , כי בתי הדין מערימים קשיים על המתגיירים .
|
|