|
|
עמוד:227
גם השופט אליהו מני תמך בדעת הרוב וסבר , כי " הבעיה אם ילדי העותר משתייכים אכן ללאום היהודי אם לא אינה עומדת להכרעה כלל ועיקר בדיונים אלה ולכן אין אני מתיימר להביע כל דעה בקשר אליה . כל מה שאני מחליט הוא : א . כי פקודת מרשם התושבים תש"ט , 1949- וחוק מרשם האוכלוסין , תשכ"ה , 1965- אינם מסמיכים לא את פקיד הרישום ואף לא את שר הפנים לקבוע קריטריונים לפיהם תוכרע שאלת השתייכותו של אדם מסויים ללאום מסויים " . ( עמ' ( 573 השופט צבי ברנזון חזר והבהיר , כי " במלה ' יהודי' בחוק השבות התכוונה הכנסת ליהודי במובן העממי ולא במובן ההלכתי ... אין התפיסה ההלכתית תואמת את המציאות הממשית של ימינו במדינת ישראל ... תאמר ההלכה היהודית אשר תאמר , מרשם התושבים איננו מרשם של ההלכה היהודית , כי אם מרשם כללי של תושבי המדינה לדתותיהם וללאומיהם השונים והמונח " לאום" יש לפרשו לפי מושגיהם של בני אדם במקומנו ובזמננו . " ( עמ' ( 606-605 לעומת זאת , השופטים משה זילברג ויצחק קיסטר שהיו בדעת מיעוט , סירבו להיענות לעתירה בנימוק שרק המבחן ההלכתי יכול לקבוע מיהו יהודי . השופט זילברג טען , כי '" יהדות' אינה פרס הניתן לאדם , כמו דוקטוראט של כבוד , בעד זכויותיו ופועלו למענה ; ' יהדות' היא תואר דתי-משפטי החל , או המוענק רק בתנאים מסויימים , וילדי העותרים ... לא מילאו את התנאים ההם " . ( עמ' ( 502 לדעת השופט זילברג " החיפוש אחר מבחן חדש של זהותנו הלאומית , מהווה למעשה שלילה גמורה של המשך קיומו של העם היהודי . משמעותו היא : תם ונשלם ! אין ציונות יותר , אין מורשה , אין היסטוריה , ישנה רק שאיפה להקים מדינה חדשה , ללא עבר ומסורת על חופו המזרחי של הים התיכון " . ( עמ' ( 503 שני השופטים האחרים בדעת המיעוט , לנדוי ואגרנט , נימקו את דעתם בעד דחיית העתירה בכך שהשאלה חורגת מתחום המשפט , ומן הראוי שבית המשפט יימנע מלדון בה , בהיותה סוגיה אידיאולוגית כבדת משקל . לדעתם , מדובר בהחלטה עקרונית בעלת משמעות היסטורית , שאין בכוחו של בית המשפט לתרום לפתרונה . פסק הדין בפרשת שליט , שחייב לרשום את ילדי העותר כיהודים , חולל סערה פוליטית ובעקבותיה התקבל בכנסת ב1970- תיקון לחוק השבות . לחוק נוספה ההגדרה , כי יהודי הוא " מי שנולד לאם יהודייה , או שנתגייר והוא אינו בן דת אחרת . " נוסח זה ביטא את עומקה של המחלוקת והשאיר אותה בעינה . מצד אחד , היה בו ביטוי לעמדה הדתית האורתודוקסית , המגדירה את היהדות על-פי האם ומחייבת תהליך של גיור כדי להיות יהודי ; מצד שני , מתקני החוק התחשבו בעמדת הזרמים הלא-אורתודוקסיים ולא הגדירו את סוג הגיור הנדרש . כל הניסיונות של המפלגות הדתיות להוסיף לחוק הגדרה המחייבת גיור " כהלכה" - כלומר , לפי העמדה האורתודוקסית , נכשלו .
|
|