|
|
עמוד:226
הפקיד נימק את החלטתו בכך שההגדרה של המושג " יהודי" כוללת בתוכה גם דת וגם לאום , ולכן אדם שאיננו יהודי מבחינת ההגדרה הדתית איננו יכול להיות מוגדר כיהודי מבחינת הלאום . בתגובה עתר שליט לבית המשפט העליון ועתירתו התקבלה ברוב דעות . מן המשפט שאלת " מיהו יהודי" בפסיקה בג"ץ , 58 \ 68 בנימין שליט בשמו ובשם ילדיו נגד שר הפנים ואח' פ"ד כ"ג , ( 2 ) עמ' 477 רב סרן בנימין שליט טען , כי הרישום לפי חוק מרשם האוכלוסין הוא פורמאלי בלבד , ולכן על הפקיד לרשום את ההצהרה שנמסרה בפניו , כל עוד היא מהימנה . הוא גם טען באופן עקרוני נגד קביעת השייכות הלאומית על סמך קריטריון אחד בלבד - הקריטריון דתי . לדעת שליט , השייכות ללאום איננה מחייבת שייכות לדת , ויש להגדיר לאום על יסוד הזדהות תרבותית חברתית ולא על יסוד מוצא ביולוגי , שאותו הוא הגדיר כיסוד גזעני . כדוגמה לאבסורד הביא שליט את סיפורו של מנהיג ארגון ה"פתח , " קאמל נימרי , שישב במאסר עולם על פעולותיו נגד ישראל . שליט טען , שמשום שאימו של נימרי הייתה יהודייה , הוא נחשב לבן הלאום היהודי , ולעומת זאת , ילדים של אדם כמותו , ששירת בצה"ל , ושל אשתו שבאה להשתקע בארץ ולקשור בה את גורלה , נחשבים לנוכרים . טענה נוספת של שליט הייתה , שקביעת הלאום היהודי על סמך האם מהווה פגיעה בעקרון השוויון בין גברים לנשים . הוא פסל את טיעוני המשפט העברי , שעליהם הסתמך היועץ המשפטי לממשלה , בטענה שהם טיעונים דתיים , ולכן יש לפסול אותם כשיקול בעת הרישום בעניין לאום . במכתב שצירף לעתירה הוא כתב : " כוונתי לחנך ילדי כישראלים ויהודים בתרבותם וברוחם . הרישום הנ"ל עלול לפגוע בהשתלבותם במולדתי והוא כוזב ברוחו " . ( עמ' ( 539 בג"צ פסק ברוב של חמישה שופטים כנגד ארבעה , כי יש לרשום את ילדי העותר לפי בקשתו - כלומר , כבני הלאום היהודי וכחסרי דת . דעת הרוב הייתה , שאם הילדים חיים כיהודים וגדלים כיהודים , החברה הישראלית תקבל אותם כיהודים , וכי אין זה בסמכותו של פקיד הרישום לסרב לרשום את הילדים בניגוד להצהרת אביהם . השופט חיים כהן , שתמך בדעת הרוב , סבר כי " עצם השאלה אם לאומם של ילדי העותרים יהודי הוא אם לאו , אינה עומדת להכרעה לפנינו ... בית משפט זה אינו נדרש , ואינו מוסמך , אלא לצוות על פקיד הרישום לעשות את אשר הדין מחייבו לעשותו ; והדין ... אינו מחייב את פקיד הרישום , ואינו מסמיכו , להכריע בדבר מה ומה הוא לאומם של ילדי העותרים ... ואם אין פקיד הרישום מוסמך להכריע ... מה הוא לאומם של העותרים , ממילא אין שר הפנים מוסמך להנחותו ולהורותו כיצד להכריע וכיצד לא להכריע ... ... בהזדמנויות קודמות כבר נזדמן לי לומר כי " פקיד הרישום אינו שופט ... אלא הוא רושם בלבד ; והוא אינו רושם אלא את אשר האזרח , החייב ברישום אומר לו לרשום " . ( עמ' ( 486-485
|
|