|
|
עמוד:222
מדברי הכנסת מתוך הדיון בשאלת " מיהו יהודי" . 1 משה חיים שפירא ( מפד"ל , ( דברי הכנסת ה , 3- מושב שלישי , ישיבות 8 , 490-488 ביולי 1958 ... בשנת העשור למדינת ישראל באה הממשלה ומורה לה היתר לפסוק הלכות שהן בניגוד גמור לאורח חייה של האומה , והורסת את החומה ששמרה על עם ישראל במשך אלפי שנים . רק ממשלה שאין לה תחושת הדורות ושניתקה עצמה מעברו המפואר של העם עתיק-היומין ... רק היא יכולה ... להגיע לידי החלטות כאלו שהן חתך בבשרה החי של האומה ... ... בגלל אותם עשרות או מאות המקרים שאנו נתקלים בהם , אתם הורסים את המחיצה בין ישראל לעמים ומקימים מחיצה בין ישראל לישראל ... יתר על כן , על-ידי שאתם מכריזים על ילד לא-יהודי כיהודי , אתם מרמים גם את הילד וגם את הוריו … זה יגיע לשערוריות ולטרגדיות , העולות בהרבה על אלה , שאתם מתיימרים למנוע אותן בהחלטתתם זו ... ( עמ' ( 2230 . 2 יזהר הררי ( המפלגה הפרוגרסיבית , ( דברי הכנסת ה , 3- מושב שלישי , ישיבות 8 , 490-488 ביולי 1958 והבעיה הניצבת לפנינו בכל חריפותה אינה רק בזה הוא יהודי ומי הוא איננו יהודי , אלא מי ומי הקובע במדינה הזאת . הן אפשר היה לפתור בעיה זו בפשטות , [ אילו ] ... הכנסת הראשונה , האסיפה המכוננת , היתה מחוקקת חוק אחד בלבד , בעל סעיף אחד בלבד שתכנו היה : " החוק היהודי , החוק הדתי ישרור במדינת ישראל ותו לא " . אבל אנחנו לא עשינו כך . בשעה שהשלטנו את החוק הדתי , השלטנו אותו על-ידי חוק חילוני . הכנסת הזאת היא הקובעת מדי פעם בפעם על מה יחול החוק הדתי ועל מה לא יחול ... ... כולנו שואפים לדלות מן המסורת המפוארת שלנו את כל הדברים היפים שיכולים אנו להכניס לחוקי המדינה , אך לא יותר מזה . אין אנו משלימים עם הדעה שהחוק הדתי כפי שהוא , או כפי שהיה לפני מאות או אלפי שנים , הוא שיפסוק בכל דרכי חיינו ... יתר על כן , החוק הדתי גם איננו יכול לפתור את כל הבעיות הממלכתיות של מדינתנו . ( עמ' ( 2277 בסופו של דיון סוער החליטה הממשלה , כי אדם מבוגר יירשם כיהודי אם הצהיר על כך בתום לב , כל עוד הוא אינו בן דת אחרת ( החלטה מיום . ( 20 . 7 . 1958 החלטה זו עמדה בניגוד לתפיסה החילונית שטענה להפרדה בין דת ללאום . כמו כן , החליטה הממשלה למנות ועדת שרים שהחברים בה יהיו ראש הממשלה , שר הפנים ושר המשפטים . תפקיד הוועדה יהיה לנסח הנחיות לרישומם של ילדים שנולדו מנישואי תערובת ושהוריהם רוצים לרושמם כיהודים . לאחר שלא הצליחה הוועדה להגיע להסכמה ביחס לרישום ילדים מנישואי תערובת , החליט ראש הממשלה דאז , דוד בן-גוריון , לפנות ל50- אישים שנחשבו באותם ימים ל"חכמי ישראל , " כדי שיחוו דעתם בשאלה מהו קנה המידה שעל-פיו יש לנהוג לעניין רישום הפרטים " דת" ו"לאום . " קבוצת האישים כללה אנשי רוח דתיים וחילונים מישראל ומהתפוצות והרכבה שיקף את חשיבותה של הסוגיה לכל היהודים באשר הם . 1 בין "חכמי ישראל" היו פרופ' אפרים אלימלך אורבך , הסופר יהודה בורלא , הפילוסוף שמואל הוגו ברגמן , הפילוסוף ישעיה ברלין , הרב שלמה גורן , הסופר חיים הזז , הרב הראשי לישראל יצחק אייזיק הלוי הרצוג , השופטים משה זילברג וחיים כהן , חוקר התלמוד פרופ' שאול ליברמן , הסופר שמואל יוסף עגנון , הרב מנחם מנדל שניאורסון ועוד .
|
|