|
|
עמוד:220
פרק : 15 מיהו יהודי ? העובדה שהיהדות היא גם דת וגם לאום הופכת את הגדרת הזהות היהודית לסוגיה הנתונה במחלוקת בין קבוצות שונות בעם היהודי ( על מורכבות הזיקה בין דת ללאום ביהדות , ראו עמ' . ( 23-22 העמדה הדתית האורתודוקסית איננה מפרידה בין הדת ללאום . לפי עמדה זו , יהודי הוא רק מי שנולד לאם יהודייה או מי שהתגייר כהלכה - כלומר , מי שקיים את שלושת תנאי הגיור האורתודוקסי , שהם : טבילה במקווה , קבלת עול מצוות , וברית מילה לגברים . אולם , יש מי שאינם מקבלים את ההגדרה הדתית האורתודוקסית ומגדירים את השייכות לעם היהודי על בסיס לאומי או תרבותי , או על בסיס דתי , אך לאו דווקא אורתודוקסי . הם סבורים כי לא רק מי שנולד לאם יהודייה ייחשב ליהודי , אלא גם מי שנולד לאב יהודי . כמו כן , לדעתם , גם אדם שכלל איננו ממוצא יהודי , אבל מביע הזדהות עם העם היהודי , נושא בסבלותיו ושותף לשמחותיו , יכול להיחשב ליהודי . בין התומכים בדעות אלה יש הסבורים , כי הבעת הרצון להשתייך לעם היהודי די בה כדי להפוך אדם ליהודי , ולכן אין צורך בטקס דתי . לעומת זאת , אחרים מתנים את ההצטרפות ליהדות בגיור דתי , אך לאו דווקא אורתודוקסי . לפי תפיסתם , גם גיור רפורמי או קונסרבטיבי הם דרך להצטרף לעם היהודי . כל עוד לא קמה מדינה יהודית ריבונית נותרו חילוקי הדעות בתחום העיוני . אבל , מאז הקמתה של מדינת ישראל יש להגדרתו של אדם כיהודי משמעות מעשית , הן מבחינת סדרי רישום התושבים והן מבחינת הנישואין והגירושין . במיוחד , יש משמעות להגדרתו של אדם כיהודי , אם הוא מבקש ליהנות מהמעמד המועדף שחוק השבות מקנה ליהודים ולבני משפחתם , אף אם אינם יהודים . השאלה מי יוגדר כיהודי לצורך חוק השבות , ועל-פי אילו קריטריונים , נותרה פתוחה בנוסח הראשוני של החוק משנת . 1950 גם לאחר שהחוק תוקן בשנת , 1970 ביקשו מנסחיו , במכוון , לא להכריע מהו סוג הגיור הנדרש מאדם שלא נולד לאם יהודייה כדי שייחשב יהודי . כך נותר טיבו של הגיור שנוי במחלוקת בין דתיים אורתודוקסים לרפורמים וקונסרבטיבים , הן במדינת ישראל והן בתפוצות . בפרק זה נבחן : מהי המחלוקת ביחס להגדרת הזהות היהודית המתעוררת כתוצאה מחוק השבות ? מהם הניסיונות שנעשו כדי לפתור את המחלוקת ?
|
|