|
|
עמוד:215
המחלוקת על גיוס בנות כבר במאי 1948 הוקם בצה"ל חיל נשים מתוך תפיסה שראתה בשירות צבאי לנשים ביטוי לשוויון בין המינים ומילוי חובה המוטלת על כולם באופן שווה להשתתף בנטל הביטחון . תפיסה זו לא הייתה מקובלת כלל על החרדים , שהתנגדו לגיוס נשים ולא רק לגיוס נשים דתיות . הם הביעו חשש שהגיוס יפגע בצניעות הנשים וטענו , כי אישה צריכה להיות ברשות אביה או בעלה , ולא תחת מרות צבאית . גם בציבור הדתי-לאומי היו רבים שראו בכך איסור , שהוא בבחינת " ייהרג ואל יעבור , " אך היה מיעוט שסבר , כי המצב הביטחוני השורר במדינה ( בתש"ח ) מחייב להיענות לגיוס בבחינת הוראת שעה . מזכירות הקיבוץ הדתי אף הודיעה כי , " אי התגייסות של הבנות מהווה חבלה רצינית במאמץ המלחמתי של המדינה " . הם עודדו בנות דתיות להתגייס למסגרות ייחודיות , כמו הנח"ל הדתי , או לשרת כמורות חיילות , אך לא שללו גם את המסגרת הצבאית הרגילה . עם סיום מלחמת השחרור וקבלתו של חוק שירות ביטחון תש"ט , 1949- הוטלה חובת הגיוס על כל הנשים בגיל , 24-18 למעט נשים נשואות , אימהות ונשים שקיבלו פטור מטעמי דת ומצפון . כדי לקבל את הפטור היה על האישה להופיע בפני ועדה שבחנה את נכונות הצהרתה , וכן להביא שני עדים המעידים כי היא דתית . עיגון חובת הגיוס בחוק ל ? וה בדיון סוער בכנסת , שבו הביעו כל המפלגות הדתיות התנגדות עקרונית לגיוס כל הנשים ולא רק לגיוסם של נשים דתיות . בנימוקים להתנגדות הודגשו חשיבות תפקידה של האישה כאם והחשש שגיוס חובה יפגע במשפחה . עם זאת , אף אחת מהמפלגות הדתיות לא פרשה מהממשלה בעקבות קבלת החוק . ההבדל העיקרי בין המפלגות החרדיות למפלגות הציוניות דתיות התבטא ביחסן לתחליף לשירות הצבאי . מפלגת הפועל המזרחי שללה פטור מוחלט והביעה תמיכה בשנת שירות במשק חקלאי במסגרת לא צבאית . ? לדיון 1 מהו העיקרון המשפטי שעל-פיו בחנו שופטי בג"צ את הסדר " תורתו אומנותו ? " האם פסיקת בג"צ איזנה בין הצדדים השונים ? 2 יש הטוענים , כי בדברי תשובתם לעתירה 910 / 86 ( עמ' ( 207 הניחו השופטים את היסוד לעתירה הבאה . הוכיחו טענה זו . 3 עדויותיהם של הדוברים לפני ועדת טל מייצגות השקפות עולם שונות , אך למרות זאת , יש ביניהן גם נקודות הסכמה . ציינו מהן נקודות ההסכמה בין הדוברים השונים . 4 האם אתם מסכימים עם הטענה של חברי " התעוררות , " כי הוועדה נכנעה לחרדים ? נמקו את תשובתכם . 1 החובה להופיע בפני ועדה התקבלה בשנת 1951 בתיקון לחוק שירות הביטחון והיא בוטלה רק לאחר המהפך הפוליטי בשנת 1977 ( בהתאם לחוק שירות הביטחון [ תיקון מס' [ 13 תשל"ח . ( 1978- מאז , די בהצהרה בכתב בפני שופט או דיין בבית דין רבני , כי טעמים שבהכרה דתית מונעים מהבת לשרת שירות ביטחון , וכי היא שומרת על כשרות בבית ומחוצה לו ואינה נוסעת בשבת . הצהרה כוזבת מביאה להעמדה לדין .
|
|