עמוד:210

1 . 3 עו"ד , ד"ר יעקב וינרוט , הועדה לגבוש ההסדר הראוי בנושא בני ישיבות , דין וחשבון כרך א , ניסן התש"ס , אפריל 2000 ... בעוד התפיסה הציונית רואה את מדינת ישראל כמקלט הבטוח אשר סוף סוף הגיע אליו העם היהודי , בתפיסה החרדית ( המרכזית , זו שאינה שוללת את קיום המדינה ) קיומה של המדינה הוא ענין שהמשך קיומו הוא למשאלה ולתפילה ; אך לא ניתן להבטיח , כי בעוד מאה או מאתיים שנה לא יעלה שוב הכורת על העם היהודי ... [ על כן ] אם נגזר הגורל כי יש להמשיך ולשאת את הלפיד , ולשאתו כשהוא בוער ... אזי הישיבות ולימודי התורה מהווים מבחינה זו ... חובה היסטורית שאין ולא יכולה להיות גדולה ממנה … ומכיוון שכיום נושאי הלפיד היחידים הם החרדים , הרי שאין בידם מנוס אלא לשאת את הלפיד , כי בלעדיהם אין מי שישאנו ... ... מצב הדברים הקיים הוא בגדר שעת חרום . החברה החרדית רואה עצמה כשומרת החומות האחרונה , חומות אשר כל קדמה ו"ליברליות" מבקשות לקעקען . לא נותרו עוד לימודי תורה בעם היהודי פרט לחרדים - ומכאן כי עליהם לשאת בנטל ... [ לכן ] על כולם , כל מי שכשר ומסוגל , ללמוד תורה בכל נפשם ובכל מאודם " . ( עמ' ( 57 . 4 הסדר דחיית הגיוס לתלמידי ישיבות , היבטים כלכליים משקיים , הועדה לגבוש ההסדר הראוי בנושא בני ישיבות , דין וחשבון , כרך ב , 1- עמ' 155-144 ... ההסדר הקיים , על פיו נדחית אפשרות כניסתם של תלמידי הישיבה אל שוק העבודה [ לגילאים שמעל 31 שנה , [ גורעת מתוצרו של המשק הישראלי 1 . 2 - 1 מיליארד ש"ח בשנה [ התוצר הכולל של המשק הישראלי עמד , בשנת 1999 על כ380- מיליארד ש"ח . [ אם מניחים שמתקיימות הנחות בדבר יכולתם של תלמידי הישיבה להוות תחליף מושלם לגברים לא-חרדים בשירות חובה ובשירות מילואים , ובדבר יכולתו של צה"ל לקצר את השירות באם יגויסו תלמידי הישיבות , נמצא כי גיוס מלא היה חוסך למשק עוד 700 מליון ש"ח מידי שנה . לאחר שמיעת העדויות הגיע שלב המסקנות וההמלצות . חברי הוועדה נחלקו בשאלה האם דווקא חוק של הכנסת , כפי שדרש בג"צ , הוא אכן ההסדר הראוי לפתרון הבעיה , או שיש למצוא פתרון חלופי . הם ביקשו שלא להכריע בשאלה הערכית הנוגעת להסדר " תורתו אומנותו , " אלא להתמקד במציאת הפתרון הי ? ים והמעשי ביותר בנסיבות הקיימות . מאחר שמדובר בבעיה חברתית ותרבותית סבוכה , ברור היה לכל חברי הוועדה כי פתרונה צריך לבוא בדרך של תמורה ארוכת טווח ולא בדרך של כפייה . לדעתם , הפער בין העמדות הוא כה גדול עד כי הכרעה ביניהן עלולה להביא לניפוץ המרקם שבתוכו הן מתקיימות . כל חברי הוועדה הכירו בעובדה , שלצד ציבור לומדי התורה המתמסרים ללימוד התורה , יש תלמידים שאינם מתאימים ללימוד ממושך . עבורם הציעה הוועדה לפתח מסגרות של שירות צבאי שיהלמו את אורח חייהם , בהנחה שלחץ הפרנסה יגרום לחלקם לבחור בהן . לפי הצעת הוועדה , החל מגיל 23 תתאפשר לכל תלמיד ישיבה " שנת הכרעה . " בשנה זו הוא יוכל להפסיק את לימודיו , ללמוד מקצוע , או להשתלב 1 יעקב וינרוט הוא מוסמך לרבנות וד"ר למשפטים . נחשב לאחד מעורכי הדין הבכירים בישראל .

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית

ישראל. משרד החינוך, התרבות והספורט


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר