עמוד:203

עיון במסמכים מתקופת כהונתו של בן-גוריון מעלה , כי כוונתו המקורית הייתה לדחות את גיוסם של מספר מצומצם בלבד של תלמידי ישיבות . במכתב למנהל משרד הביטחון הדגיש בן-גוריון , כי " שחרור זה חל אך ורק על בחורי הישיבה העוסקים בפועל בלימוד תורה בישיבות ... השחרור אינו חל על ' בחור ישיבה' שעוזב הישיבה לזמן מה ( אם לא מסיבת מחלה ) ועוסק בעניין אחר , אפילו בעניין שמוטל עליו מטעם הישיבה כגון , הוראה במחנות וכדומה * " . לדעת החוקר מנחם פרידמן , בן גוריון היה משוכנע כי לנוכח " הסחף החילוני" שאפיין את החברה החרדית עם קום המדינה , ילך מספרם של בחורי הישיבות ויקטן . כמו כן , סבר , שמאחר שלא מדובר בפטור מלא אלא רק בדחיית השירות , הרי שבסופו של דבר יחויבו גם בחורי הישיבות בשירות צבאי מלא . פרידמן מצביע על העובדה , כי באותו שלב התמקדה בעיית גיוסם של תלמידי ישיבות בעיקר בירושלים , שמעמדה הפוליטי והמשפטי בזמן מלחמת השחרור היה רגיש ביותר . לפי דעתו , לא רצה בן-גוריון ליצור , דווקא בירושלים , עימות חריף עם אוכלוסייה דתית קיצונית המונהגת על-ידי רבנים בעלי יוקרה בעולם היהודי . פרידמן מביא כהסבר נוסף להסדר גם את התחושה של בן-גוריון , כי לאחר השואה חובה על מדינת ישראל לדאוג להמשכיות ערכי הדת והמסורת , כפי שהם משתקפים בישיבות . הוא מעלה השערה , כי ההנהגה הציונית , שהייתה חדורה רגשות אשם על יחסה ליהדות המסורתית בגולה ובזמן השואה , רצתה לכפר על כך על-ידי הקמתו מחדש של עולם הישיבות . ** ההסדר , שראשיתו בהבנת הצורך שבשיקום עולם התורה , הפך עם השנים להסדר המקיף עשרות אלפי תלמידי ישיבות ולסוגיה במחלוקת שכל הכרעה בה מאיימת לפלג את החברה הישראלית . סוגיה זו מתאפיינת בקונפליקט בין זכויות שונות : מצד אחד , עומד עקרון השוויון שעל-פיו צריכים כל בני החברה לתרום באופן שווה לביטחונה ; מן הצד האחר עומדת הזכות של החברה החרדית לחופש דת , הכוללת על פי אמונתה גם את הזכות לקיים את מצוות לימוד התורה . על-פי התפיסה החרדית , לימוד תורה איננו דומה ללימוד אקדמי שתכליתו רכישת ידע או הכשרה מעשית , אלא זהו " לימוד לשמה , " הנמשך כל חייו של האדם ויש לו מעמד של ערך עליון . העיקר בלימוד אינו מה יידע התלמיד , אלא איזה אדם הוא יהיה כתוצאה מהלימוד . השקידה וההתמדה הן מטרות בפני עצמן והן שקולות בערכן לכל שאר המצוות : " תלמוד תורה כנגד כולם . " מסיבה זו החרדים מתנגדים לכל ניסיון לשלב את לימוד התורה עם משימות אחרות , לימודיות או מקצועיות , ולכל ניסיון שיש בו כדי להוציא את התלמידים מהישיבה , ול ? גם לזמן קצר ( על מרכזיותו של לימוד התורה , ראו עמ' . ( 86 טענות אלה מקוממות את הציבור החילוני , שאינו רואה את המושג " ממיתים עצמם באוהלה של תורה" כמקביל לסכנת החיים שבה נתונים חיילי צה"ל . גם אם לא כל החיילים מתגייסים לשירות קרבי שיש בו סכנת חיים , חלקם מטעמים הקשורים בכושרם הגופני וחלקם מטעמים הקשורים בצורכי הצבא , הם בכל זאת משרתים שירות צבאי מלא . לעומת זאת , רוב הצעירים החרדים לא משרתים כלל או ששירותם מקוצר . טענה אחרת של הציבור החילוני היא שגיוסו של הציבור החרדי היה מביא לקיצור השירות הצבאי לכלל המתגייסים ולהקלה על נטל המילואים . הם מסתמכים על הערכות שונות , שלפיהן אם יימשך קצב הגידול הנוכחי של החברה החרדית , יגיע מספר הנהנים מדחיית השירות ל 40 , 000- איש , כגודלו של מחזור גיוס שלם . * מכתב למנהל משרד הביטחון ולרמטכ"ל מיום כ"ד טבת תשי"א , 9 . 1 . 1951 דו"ח ועדת טל , כרך ב , 1- עמ' . 23 ** מנחם פרידמן , החברה החרדית , הוצאת מכון ירושלים לחקר ישראל , , 1991 עמ' . 55

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית

ישראל. משרד החינוך, התרבות והספורט


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר