|
|
עמוד:201
המחלוקת על גיוס בחורי ישיבות לצבא ימיו של ההסדר לדחיית גיוסם של בחורי ישיבות כימיה של מדינת ישראל . ראשיתו בימי מלחמת העצמאות במהלך הקרבות על ירושלים . ה"הגנה" בירושלים החליטה להרחיב את שורותיה ופתחה בגיוס כללי . ראשי מרכז " המפקד לשירות העם" הסכימו לדחות לפי שעה את גיוסם של בני הישיבות , אבל סברו כי חלה עליהם לפחות חובת אימונים צבאיים , כדי שבמקרה של פיקוח נפש יוכלו לצאת לפעולה . הם איימו לנקוט בסנקציות כלפי המשתמטים . בתגובה , הורו רבני העדה החרדית לתלמידי הישיבות שלא להתגייס בכל צורה שהיא . גם הרב הראשי דאז , הרב הרצוג , יצא נגד גיוסם של בחורי ישיבות בנימוק שאחרי השואה , שבה הושמדו רבבות תלמידי ישיבות , יש צורך לשקם את עולם התורה שחרב ולהקים ? מקום הישיבות שהיו באירופה ישיבות חדשות בארץ ישראל . לנוכח התנגדות הרבנים התקבלה במטה הכללי של ה"הגנה" החלטה לדחות את גיוסם של בחורי הישיבות , והיא אושרה מחדש על-ידי ראש הממשלה הראשון דוד בן-גוריון . באותו זמן דו ? ר על דחיית גיוסם של 400 בחורים בקירוב , חלקם בעלי משפחות , ורובם המכריע מירושלים . רוב תלמידי הישיבות בערים האחרות בחרו להתגייס , בניגוד לעמדת הרבנים , ולמרות הקושי שהיה להם להשתלב במסגרת חברתית חילונית . ההתנגדות לגיוסם של בני ישיבות נותרה בעינה גם לאחר שנחקק חוק שירות הביטחון , תש"ט . 1949- לפי החוק חלה חובת גיוס על כל גבר בגיל 49-18 ועל כל אישה בגיל , 34-18 למעט נשים נשואות , אימהות ונשים שקיבלו פטור מטעמי דת ומצפון . סעיף 12 בחוק העניק לשר הביטחון סמכות לשחרר גברים החייבים בגיוס מחובת השירות הסדיר או מחובת שירות המילואים , לקצר את משך שירותם , או לדחות את שירותו הסדיר של יוצא צבא לתקופה מסוימת " אם היה סבור שמחייבים זאת טעמים הקשורים בהיקף הכוחות הסדירים או כוחות המילואים של צבא-הגנה לישראל , או טעמים הקשורים בצרכי החינוך , ההתישבות או המשק הלאומי , או טעמי משפחה , או טעמים אחרים כיוצא באלה * " ... על אף שסעיף 12 בחוק שירות הביטחון לא התייחס כלל לבחורי ישיבות ולא לטעמים של לימוד תורה , הוא שהיווה את הבסיס החוקי להסדר תורתו אומנותו . אומנם , בסעיף לא מדובר בפטור מלא של תלמידי הישיבות , אלא רק בדחייה של השירות הצבאי , אולם בפועל הפכה דחיית השירות הצבאי לפטור מגיוס של אלפי בחורי ישיבות . * חוק שירות ביטחון תש"ט , 1949- ספר החוקים תש"ט , שם , עמ' . 275 בתיקון לחוק ( תיקון מס ( 7 תשל"א1971- הושמטה הסיומת "כיוצא באלה . " נוסח זה נותר על כנו גם בתיקון לחוק משנת 1986 ( סעיף . ( 36
|
|