|
|
עמוד:191
לעצב מחדש את גבולות המותר והאסור , וההפגנות שנערכו מדי שבת נגד תנועת כלי רכב בכבישים שונים היו חלק מהנוף החברתי והפוליטי במשך שנים רבות . אחד האזורים שהתפרסמו בעקבות הפגנות השבת הוא הכיכר הסמוכה לשכונות החרדיות " גאולה" ו"מאה שערים" בירושלים , שזכתה מאז לכינוי " כיכר השבת . " ההפגנות בכיכר החלו בשנות ה50- וכוונו נגד מחלבת " תנובה" בירושלים , ששכנה בגבול שכונת גאולה החרדית . כתוצאה מהמאבק נאלצה " תנובה" להעביר את המחלבה למקום המרוחק מהאזור הדתי . המגמה של סגירת רחובות לתנועת כלי רכב בשבת באזורים שאוכלוסייתם היא חרדית ברובה הלכה והתרחבה עם השנים . מגמה זו נבעה מהשינויים שחלו בריכוזי המגורים של הציבור החרדי וכן מהתמורות בכוחו הפוליטי , אך גם מהעלייה הניכרת בכמות כלי הרכב הפרטיים הנוסעים מדי שבת בכבישי ישראל . הציבור החילוני הסכים לסגירת רחובות בשכונות דתיות מובהקות , אך סירב לסגירת צירים מרכזיים המשרתים גם את הציבור החילוני . מבחינתו , יש בכך כפייה דתית ופגיעה בזכות לחופש התנועה . הציבור הדתי מצדו , השלים עם הכרסום שחל בסטאטוס קוו באזורים שמרבית תושביהם אינם דתיים , אך נלחם על זכותו למנוע מעבר של כלי רכב באזורים דתיים . מבחינתו , הדרישה למנוע את תנועתם של כלי רכב בשבת ברחובות סמוכים לבתי כנסת או באזורי מגורים של דתיים , מאפשרת לו לממש את זכותו להתפלל בלי רעש של כלי רכב ולנהל את אורח חייו כנדרש . העמדה הדתית קיבלה חיזוק בפסיקות של בית המשפט העליון שבהן הוא חזר והבהיר , כי סגירת רחוב לתנועה בשבת איננה מהווה כפייה דתית , שכן לא נדרש מאנשים חילונים להפסיק לנסוע בשבת . מה שנפגע הוא רק זכותם לחופש תנועה במקום מוגדר , אך לא נדרשת מהם פעולה כלשהי הסותרת את השקפותיהם בענייני דת . השופטים גם סברו , כי התחשבות בשיקול דתי איננה שונה מהתחשבות בשיקול אחר - תרבותי או מסחרי . * בפסק דין אחר אף קבעו השופטים , כי תנועת כלי רכב בשבת באזור חרדי מובהק מהווה פגיעה ישירה באורח החיים של התושבים , ולכן " מתן הגנה לאינטרס זה אין פירושו כפיית אורח חיים דתי על מי שאינו רוצה בו , אלא מתן הגנה לאורח חיים זה למי שדבק בו ** " . מבין המאבקים על סגירת רחובות לתנועה בשבת התפרסמו במיוחד רחוב השומר בבני ברק ורחוב בר-אילן בירושלים . בעוד שבבני ברק הוכתר המאבק החרדי על רחוב השומר בהצלחה , הרי שבירושלים נמשך המאבק על סגירת רחוב בר-אילן תקופה ארוכה , ובמהלכה התקיימו מדי שבת הפגנות אלימות וסוערות . החוקר אליעזר דון-יחיא מסביר את ההבדל בין שני המאבקים בכך שרחוב בראילן הוא עורק תחבורה מרכזי יותר מאשר רחוב השומר , אך גם בהבדל שבין שתי הערים . במקרה של בני ברק השלימו החילונים עם הפיכתה לעיר חרדית . לעומת זאת , בירושלים , שצביונה טרם הוכרע , חששו החילונים כי סגירתו של רחוב בר-אילן לתנועה בשבת תהווה צעד ראשון לקראת הפיכתה של העיר לחרדית . * בג"צ , 174 / 62 הליגה למניעת כפייה דתית ואח' נגד מועצת עיריית י-ם ואח , ' פ"ד ט"ז . 2665 , ( 4 ) ** בג"צ , 531 / 77 מ' ברוך , ואח' נגד המפקח על התעבורה במחוזות ת"א והמרכז , פ"ד כרך לב . 160 , ( 2 ) שם , עמ' . 165 הפגנת חרדים בעד סגירת כביש בר-אילן בירושלים לתנועת כלי רכב בשבת
|
|