|
|
עמוד:182
פרק : 13 שבת קודש או יום מנוחה ? החשיבות הרבה שיש למצוות השבת במסורת הדתית הפכה את שאלת שמירת השבת לאחד ממוקדי השסע הדתי-חילוני . כבר בראשית המאה ה , 20- עם התחלת פעילותה של התנועה הציונית בארץ-ישראל , עלתה לדיון שאלת דמותה של השבת במוסדות הציבור ובהתיישבות שקמה על קרקעות הקרן הקיימת לישראל , והתקבלה החלטה שהשבת תישמר במוסדות ובמקומות האלה . בימי המנדט הבריטי נוסף לכך הסכם בדבר אי-הפעלת תחבורה ציבורית בשבתות ובחגים בערים היהודיות , כולל חלקה היהודי של ירושלים , אבל המשך הפעלתה בעיר חיפה . במסגרת הסכמים מקומיים הוכרה זכותו של הציבור החרדי למנוע כניסת כלי רכב לשכונות מגורים חרדיות . ההסכמים הללו נותרו על כנם עם הקמת המדינה , והמחלוקת על דמותה של השבת נמשכה . למרות שהייתה הסכמה רחבה על כך ששבת הוא יום המנוחה השבועי , לא הושגה הכרעה בנוגע לתכניו של יום זה : האם הוא יהיה יום מנוחה שבו יכול כל אדם לנהוג כרצונו , או שיש לתת ליום זה צביון יהודי דתי הכרוך בהגבלות של חופש הפרט . יתר על כן , התברר כי הפעלתה של מדינה ריבונית מעוררת בעיות לא קלות בתחום שמירת השבת . הצורך בקיום קשרי חוץ רצופים , קשרי תעופה והפעלת שירותים חיוניים , חייב מציאת פשרה בין צורכי המדינה המודרנית לבין דרישות ההלכה היהודית . התוצאה היא מאבקים על דמותה של השבת במדינת ישראל בין אלה הרואים בשמירת השבת על-פי כללי ההלכה ביטוי לדמותה היהודית של המדינה , לבין העומדים על משמר עקרונות חופש הפרט ושוללים כל כפייה דתית . נושאים כמו הפעלתה של תחבורה ציבורית בשבת , סגירת כבישים לתנועת כלי רכב , קיומם של מופעי תרבות ופתיחתם של מרכזי קניות אינם יורדים מסדר היום הציבורי . כמה מן החוקים והתקנות , ההסכמים ופסקי הדין שהתקבלו בנושאים הללו היוו לא אחת גורם שרק החריף את המחלוקת . בפרק זה נבחן : מהם החוקים וההסדרים הקיימים בנושא השבת במדינת ישראל ? מדוע מהווים החוקים וההסדרים הקיימים בנושא השבת מקור למחלוקת ? מהם המאבקים הציבוריים המרכזיים על דמותה של השבת במדינה מאז הקמתה ועד היום ?
|
|