|
|
עמוד:163
הניסוח המעורפל של החוק הפך את פרשנותו למקור של חילוקי דעות בנוגע לסמכויותיה ולתפקידיה של הרבנות הראשית . חילוקי הדעות הללו משקפים את המורכבות שבמעמדה של הרבנות כגוף דתי המחויב להלכה מצד אחד , והיותה אחת מרשויות השלטון וכפופה לביקורת שיפוטית , מן הצד האחר . אחד הנושאים שמורכבות זו מתבטאת בהם הוא התפקיד של " מתן תעודות הכשר על כשרות" [ סעיף 2 . 3 בחוק . [ סעיף זה מקנה לרבנות סמכות פיקוח על כשרות המזון המיובא לארץ וסמכות להעניק תעודות כשרות למפעלי מזון , למוסדות ציבור , למסעדות ולבתי קפה . לפי תפיסת הרבנות , הפיקוח על הכשרות לא מצטמצם למצרכי המזון בלבד , אלא גם לשאלה האם העסק פתוח בשבת או לא , ומה אופי הפעילות המתרחשת בו . להיבטים אלה יש השלכות הלכתיות על כשרות המזון , ולכן בעיני הרבנות , הפיקוח עליהם הוא חלק בלתי נפרד מסמכויותיה כמוסד ההלכתי העליון במדינת ישראל . מבחינת הרבנות הראשית , לא החוק הוא מקור סמכותה אלא ההלכה עצמה , ומעצם טבעו של מוסד זה , שיקוליו הם שיקולים הלכתיים . לעומת זאת , התפיסה של בית המשפט העליון , כפי שביטא אותה השופט יצחק אנגלרד , היא : ש " אין הבדל מהותי בין מועצת הרבנות הראשית ובין יתר רשויות המדינה הממלאות תפקידים מתפקידים שונים . השוני הוא בתוכן התפקיד . כפי שמוסדות מסויימים של המדינה דואגים לצרכים כלכליים מוגדרים , כך הרבנות הראשית מספקת צרכים דתיים . אלה רשאים לשקול שיקולים משקיים - וזו שיקולים הלכתיים . הכל כפופים במידה שווה לפיקוחו של בג"צ * " . בעתירות שונות נדרש בית המשפט העליון להכריע בשאלת מעמדה וסמכויותיה של הרבנות הראשית בתחום הכשרות . ( עמ' ( 165-164 1 כשרות המזון כוללת תחומים שונים , החל מסוג בעלי-החיים הראויים למאכל , דרך שחיטתם וכלה בשיווקם . במזון שאיננו מן החי , יש חשיבות לכך שהמוצר לא יכלול מרכיבים האסורים על-פי ההלכה . הכשרות כוללת גם התייחסות לאופן הייצור : האם נעשה בשבת , או בימי חול , ובתחום של ייצור יין יש משמעות הלכתית אף להיותם של עובדי היקב שומרי מצוות , אם לא - היין נחשב "יין נסך" - כלומר , ליין של גוי , הנחשב אסור לשתייה . ? יצחק אנגלרד הוא שופט לשעבר בבית המשפט העליון . בשנת 1997 זכה בפרס ישראל לחקר המשפט . * יצחק אנגלרד , "מעמדה של מועצת הרבנות הראשית וסמכות הפיקוח של בג"צ , " הפרקליט כ"ב , חוברת א , תשכ"ו , , 1965 עמ' , 79-68 שם , עמ' . 69 מתוך תעודת הכשר
|
|