|
|
עמוד:158
. 3 אליאב שוחטמן , " חקיקה דתית בחברה חילונית , " מחניים , תשנ"ו , עמ' 293-270 ... גם אם אין לצדד בהשלטת ההלכה הדתית כולה על כלל האוכלוסייה היהודית בדרך של חקיקה , מכל מקום אין לשלול השלטת נורמות מסוימות מתוך המערכת הדתית , וזאת לאור אופייה של מדינת ישראל כמדינה יהודית . אילו מגמת החקיקה הדתית היתה להתערב באורח חייו הפרטיים של כל יהודי , כי אז נכון היה לקיים את הוראותיהם של חכמי ישראל ... שקבעו , שכאשר הכפייה עלולה להרחיק יהודים משמירת מצוות , הרי היא פסולה . ברם , לא זאת היתה המגמה שהנחתה את נבחרי הציבור הדתי בנסיונותיהם להביא לחקיקת חוקים מסוימים שיסודם בתפיסת העולם הדתית . מגמתם של אלה היתה , לתת - באמצעות אותם חוקים - צביון יהודי לאורחות החיים הציבוריים של מדינת ישראל . ( עמ ( 289 ... אין לכוף במציאות ימינו קיום מצוות על מי שאינו רואה עצמו מחויב להן . יש לשלול , לעניות דעתי , חקיקה שתכליתה היא לכפות על הפרט התנהגות הממלאה אחר הציווי הדתי . ואולם , אין לפסול חקיקה שתכליתה שמירת אופייה היהודי של מדינת ישראל ... גם אם כתוצאה מכך נפגעות זכויות כאלה ואחרות של האזרח . ( עמ' ( 292 . 4 חיים דוד הלוי , " חקיקה דתית , " קובץ הציונות הדתית , חברה ומדינה , תשנ"ז , עמ' 358-353 השאלה הנשאלת היא אם לא יוצא שכרה של חקיקה דתית בהפסדה . אמנם כל חקיקה היא במידה מסויימת בגדר כפיה , אבל זו כפיה המובנת לאותו ציבור שעליו כופים את החוק . לעומת זאת , חקיקה דתית היא כפיה שאינה מובנת לציבור שאינו רוצה לשמור תורה ומצוות ... … כל חוק שבא בכפיה , גורם ריאקציה הפוכה … ממש כדברי הנביא " אכתוב לו רובי תורתי כמו זר נחשבו" ( הושע ח , י"ב ... . ( במקרה שלפנינו חלק גדול של הציבור החילוני בישראל מרגיש זר לתורת ה' ומורשת ישראל … " זרות" זאת מביאה בהכרח גם ל"מוזרות , " כיצד יתיחס אדם הרחוק מכל ידיעת היהדות המקורית למצוות לטקסים ולערכים שאין להם בעיניו שום משמעות ערכית ... ( עמ' ( 355-353 . 5 ישעיהו ליבוביץ , " דין תורה כמשפט למדינת ישראל , " יהדות , עם יהודי ומדינת ישראל , הוצאת שוקן , ירושלים ותל אביב , תשל"ו עמ' 208-192 הרעיון להנהיג את דין התורה כמשפט אזרחי במדינת ישראל , כאילו היה אחד מן המערכות המשפטיות השונות אשר המדינה בוחרת לה את הנאות והרצוי להן מביניהן , מבלי לעמוד על משמעותה הדתית של בחירה זו , הוא רעיון אשר אין לו יסוד . לא תיתכן הנהגת דין-תורה כמשפט אזרחי במדינת ישראל ע"י החלטת השלטון וחקיקת הכנסת ; היא אינה אפשרית אלא במסגרת של השלטת התורה בכללותה ובשלמותה על המציאות הציבורית והממלכתית בישראל ... ( עמ' ( 194
|
|