|
|
עמוד:143
מנזקים שנעשו גם כתוצאה מרשלנות . אולם בית המשפט חייב את החברה בתשלום פיצויי נזיקין בנימוק , ש"סעיף הפטור" נוגד את מבחני הסדר הציבורי . פסיקה זו עולה בקנה אחד עם תפיסתו של המשפט העברי , שאינו פוטר מאחריות במקרה של רשלנות . ( על-פי ע"א [ ערעור אזרחי ] , 461 / 62 פ"ד י"ז , ( 2 ) עמ' ( 1319 . 3 תוקפה הממוני של עסקה לא חוקית במסגרת חוזה לרכישת מגרש רשמו שני הצדדים סכום נמוך מזה שהסכימו עליו , במטרה להערים על שלטונות המס . לאחר שהקונה שילם מקדמה על הסכום , חזרו בהם המוכרים ומכרו את המגרש לקונה אחר , אך הם סירבו להחזיר את המקדמה לקונה הראשון , בטענה שהחוזה לא היה חוקי . לאחר התלבטות קשה החליטו השופטים לזכות אותם , למרות שבאופן עקרוני אין מקום לבסס תביעה על עילה בלתי חוקית . לעומת זאת , על-פי המשפט העברי לא היה צורך לזכותם , שכן המשפט העברי מבחין בין האיסור החוקי לבין ההיבט הממוני , ומעניק תוקף מחייב גם לעסקה שנעשתה שלא כדין . ( על-פי ע"א [ ערעור אזרחי ] , 105 / 69 פ"ד כ"ג , ( 2 ) עמ' ( 95 הצעת החוק של ורהפטיג לחייב את השופטים לשאוב מהמשפט העברי נתקלה בהתנגדות מצד דתיים וחילונים כאחד . שר המשפטים דאז , פנחס רוזן , דחה את ההצעה בנימוק שהמשפט העברי , כפי שהוא מופיע במקורות היהודיים , לא מתאים לשמש בסיס לחוקי המדינה . רוזן טען , שהשופטים אינם בקיאים במשפט העברי , והם יתקשו בהבנת שפת הדינים וההלכות ובתרגומם למציאות העכשווית . היועץ המשפטי לממשלה דאז , השופט חיים כהן , תמך אומנם באופן עקרוני בהפיכת המשפט העברי לנחלת העם כולו , אך הוא סבר שלא די בתרגום המשפט העברי ללשון העברית המדוברת . כהן טען , כי יש צורך להשמיט עקרונות שיסודם במציאות של גלות , ולערוך שינויים המתחייבים ממציאות של מדינה ריבונית . נימוקים אחרים נגד ההצעה העלו חוגים ליברליים , שראו בהמשך הזיקה של מערכת המשפט במדינת ישראל למשפט האנגלי חיזוק זהותה כמדינה נאורה וליברלית . לדעת חוגים אלה , חיזוק הזיקה למשפט העברי תהווה חיזוק זהותה של המדינה כמדינה יהודית דתית . להצעת החוק התנגדו גם חוגים דתיים , שחששו כי שילוב של המשפט העברי בחקיקת הכנסת יביא לחיל ? נה של ההלכה , מבחינה זו שמקור הסמכות שלה יהיה פוליטי ולא דתי . חשש אחר היה משינוי בעקיפין של ההלכה דרך המשפט העברי המתחדש . למרות החששות וההסתייגויות , התקיים במהלך השנים שילוב של המשפט העברי גם בחוקי הכנסת וגם בפסיקה של בתי המשפט . בתחום החקיקה התבטא השילוב באימוץ עקרונות משפטיים , או בשימוש במונחים משפטיים , השאובים מהמשפט העברי , אם כי לא באופן עקבי ובלי שהזיקה צוינה במפורש . בפסקי דין התבטא השילוב בשימוש במקורות יהודיים , לעתים בדרך של השוואה , לעתים כהנמקה ולעתים כחיזוק לפסיקה , אולם הדבר היה נתון באופן בלעדי לשיקול דעתו של כל שופט .
|
|