|
|
עמוד:73
הישיבה התיכונית כבר בסוף שנות ה30- קמו בירושלים ובתל-אביב ישיבות תיכוניות - כלומר , ישיבות שבנוסף ללימודי יהדות ( לימודי קודש ) רוכשים בהן גם השכלה כללית ( לימודי חול . ( אולם המושג " ישיבה תיכונית , " על ההווי הייחודי , הציוני דתי , האופייני לה , החל להתהוות רק עם הקמתן של ישיבת כפר הרא"ה ( 1939 ) ושל מדרשיית נעם בפרדס חנה . ( 1945 ) בעשור הראשון לקיומה של ישיבת כפר הרא"ה לא לימדו בה לימודי חול . המטרה הייתה לגדל בני תורה שהם גם חלוצים , ולכן ניתנה ללומדים בישיבה , בנוסף ללימודי הקודש , גם הכשרה חקלאית . רק בהמשך , בלחץ ההורים , שולבו בתוכנית הלימודים גם לימודי חול - בתחילה בשעות הערב ולאחר מכן בשעות אחר הצהריים . לעומת זאת , במדרשיית נעם שולבו לימודי חול מלכתחילה , במטרה לגדל בני תורה משכילים ובקיאים בהוויות העולם . תכנית הלימודים הייחודית בשילוב עם החיים במסגרת של פנימייה נועדו לשמש בלם כנגד השפעות החברה החילונית . אולפנה לבנות אולפנה לבנות ברוח ציונית דתית קמה לראשונה בשנת תש"ג ( אוקטובר ( 1942 בעין גנים , הסמוכה לפתח תקווה . מטרתה של אולפנה זו , שהייתה מסגרת מקבילה לישיבה לבנים שקמה בכפר הרא"ה , הייתה להעניק לבנות הכשרה תורנית . אולם , לנוכח קשיים שונים - כמו קשיי מימון , מיעוט תלמידות ומחסור בכוחות הדרכה - נסגרה האולפנה כעבור שנה . רק בשנת 1960 קמה שוב אולפנה - אולפנת בני עקיבא בכפר פינס , שהייתה שונה מהאולפנה הראשונה במטרותיה ובתכניה . תלמידות האולפנה למדו לימודי קודש וחול ברמה גבוהה בתנאי פנימייה והושם דגש על בניית זהותן הדתית . ישיבת הסדר ומכינה קדם צבאית ישיבת ההסדר הראשונה , " כרם ביבנה , " הוקמה בשנות ה50- במטרה לשלב בין לימוד תורה לשירות צבאי . במסגרת הלימוד בישיבה , הנמשך כחמש שנים , יוצאים התלמידים לשירות צבאי פעיל של 18-16 חודשים . מאז שנות ה90- החלה מגמת ירידה בממדי הגיוס למסגרות ייחודיות , דוגמת ישיבות הסדר . מקומן של ישיבות ההסדר הוחלף במסגרות המשלבות לימוד תורה עם שירות צבאי מלא - כמו מכינות קדם צבאיות וישיבות של הקיבוץ הדתי . במקביל , החלה מגמת עלייה בממדי גיוסם של צעירים דתיים ליחידות צבאיות רגילות וליחידות מובחרות - יחידות שבעבר שיעור הדתיים בהן היה נמוך . ? לדיון יש הטוענים , כי התגייסותם של צעירים דתיים ליחידות צבאיות רגילות ולא למסגרות דתיות ייחודיות , מבטאת את התגברות הביטחון העצמי של הצעיר הדתי ואת השאיפה שלו לתפוס עמדת מנהיגות בחברה הישראלית . מנגד , יש הרואים בכך השפעה של העולם החילוני על הצעיר הדתי-לאומי ששוב איננו מעוניין להקדיש שנים ארוכות ללימוד תורה . איזו מן הטענות תואמת יותר , לדעתכם , את התמורות שחלו בחברה הדתית-לאומית ? התבססו בתשובתכם על קטעי עיתונות ועל שיחות עם נוער דתי-לאומי . בעניין זה חל שינוי בשנת , 2005 בעקבות ההחלטה לשלב את חיילי ההסדר ביחידות הצבאיות הרגילות ולא במסגרת מחלקות מיוחדות .
|
|