|
|
עמוד:48
פסקי הדין השונים מחדדים את השאלה האם במדינה דמוקרטית מותר לחוקק חוק הפוגע בחופש הדת . עמדתם של שופטי בג"צ הייתה , כי בכל מדינה , אפילו במדינה הנאורה ביותר , קיימים מקרים ותחומים שחופש הדת נפגע בהם . אך התנאי לכך הוא , שהפגיעה בחופש הדת תיעשה אך ורק בחקיקה ראשית , ולא באמצעות חוקי עזר עירוניים : " הדבר המציין משטר דמוקרטי הוא שהכוח להגביל את חופש הפרט שאוב מרצון העם , ולפיכך הוא מסור למוסד הרשאי לדבר ולהחליט בשמו , הוא בית-המחוקקים - בית-המחוקקים מוסמך להשתמש בכוח הזה במידה שהוא רואה הכרח בכך , לאור האינטרסים של האומה * " ... על תנאי זה חזרו שופטי בג"צ בפסקי דין שונים שבהם הדגישו , כי " אין כופים מצוות דת על מי שאינם שומרי מצוות ועל מי שאינם רוצים בקיום מצוות דת : אין כופים - לא במישרין ולא בעקיפין - אלא על-פי דבר המחוקק הראשי , הוא הכנסת ... רק על-פי חוק הכנסת - ברמת כלל ארצית - ניתן לכפות מצוות דת , וסמכות הכפייה לא זו בלבד שחייבת היא להיקבע בחקיקה ראשית , אלא שקביעתה חייבת לבוא באורח ספציפי ומפורש ** " . צמצום ההגבלה של חופש הדת לחקיקה ראשית נבע מתוך הנחה ש"רק המחוקק יוכל לבטא את הקונצנזוס האופטימלי שיאפשר חיים בצוותא לבני דתות ואמונות שונות *** " . שאלה אחרת היא באיזו מידה מתקיים במדינת ישראל העיקרון הדמוקרטי של חופש מדת . בעיני חוגים ליברליים לא מעט חוקים במדינת ישראל מהווים פגיעה בעיקרון הדמוקרטי של חופש מדת . לדוגמה , הם מציינים חוקים שתוכנם דתי בתחום הכשרות , כמו החוק המגביל גידול חזירים , או החוק האוסר להציג או למכור בפומבי מוצרי חמץ בחג הפסח ( על החקיקה הדתית ראו פרק , 11 עמ' . ( 159-151 המאבק המאורגן למען החופש מדת החל בשנת 1950 עם הקמתו של גוף בלתי מפלגתי בשם " הליגה למניעת כפייה דתית " . מטרת הליגה הייתה " להבטיח את חופש המצפון והדת ולהילחם בכפייה הדתית בכל האמצעים העומדים לרשותו של אזרח במדינה דמוקרטית . " ראשי הליגה הדגישו , כי הם אינם מתנגדים לדת , אלא שהם סבורים שענייני הדת והאמונה הם ענייניו הפרטיים של כל אדם . מתוך תפיסה זו הם קראו להפרדה בין דת למדינה ולביטול הגבלות דתיות על פעילות תרבותית , מדעית וכלכלית . הם קראו לאנשים דתיים להצטרף לשורות הליגה , אם הם סבורים שכפייה בתחום האמונה מרחיקה את האדם מן הדת במקום לקרבו אליה . את מאבקה של הליגה למען החופש מדת ממשיכות במאה ה21- מפלגות פוליטיות , כמו מרצ ושינוי וגם ארגונים שונים כמו חמד"ת והאגודה לזכויות האזרח . ארגונים אלה מרכזים מידע על הנעשה בתחום יחסי הדת והמדינה ועל חוקים הנתפסים בעיניהם ככפייה דתית ( על פעילותן של מרצ ושינוי ראו עמ' . ( 109-108 חמד"ת - ר"ת : האגודה למען חופש מדע דת ותרבות . האגודה פועלת למען הנהגת נישואים אזרחיים , נגד הפטור מגיוס לבני ישיבות ונגד חקיקה דתית . היא מאגדת בתוכה חוגים ליברליים וכן נציגים של התנועה הרפורמית והתנועה הקונסרבטיבית . ? האגודה לזכויות האזרח היא גוף בלתי מפלגתי , הפועל למען זכויות האדם בישראל , הן בדרך של יוזמות חקיקה והן בדרך של מאבק משפטי . היא מארגנת השתלמויות ומוציאה לאור פרסומים בנושא . * בג"צ 122 / 54 ח . אקסל ואח' נגד ראש העיר , חברי המועצה ובני העיר של אזור נתניה פ"ד ח , עמ' . 1525 ** בג"צ מיטראל בע"מ נגד ראש הממשלה ושר הדתות ואח' 3872 / 93 פ"ד מ"ז , ( 5 ) השופט מ' חשין , עמ' . 507 *** שם , עמ' . 498
|
|