|
|
עמוד:42
. 3 חיים דוד הלוי , " זכות אשה לבחור ולהבחר , " תחומין י , הוצאת צמת תשמ"ט , עמ' 123-118 אותם רבנים , שהתנגדו בשעתו לבחירות נשים למוסדות ציבור , הסתמכו על דברי הספ ? י על הפסוק ( דברים יז , טו ) " שום תשים עליך מלך ... מלך ולא מלכה . " הרמב"ם פסק בהלכות מלכים ( א , ה : ( " אין מעמידין אשה במלכות , שנאמר ... מלך ולא מלכה וכן כל משימות שבישראל , אין ממנין בהם אלא איש ... ... " הרמב"ם הרחיב ההגבלה לא למלכות בלבד , אלא גם לכל משימות שבישראל , כלומר לכל תפקיד ציבורי שלא ממנים אשה . על זה סמכו רבני הדור , שהתנגדו לבחירת נשים למוסדות ציבור .... ( עמ' ( 119 ... גם לפי הספ ? י אין האיסור אלא למנות אשה כמלכה , או גם כל משימה אחרת לשיטת הרמב"ם . אבל לקבל את מרותה והנהגתה ולציית לה כדין מלכה אין כל מניעה ... מעתה , כאשר מציגה אשה עצמה לבחירות , והציבור בוחר בה , אין לך קבלה גדולה מזאת , ואף הרמב"ם יודה שאין מניעה בכגון זה . ולכן נראה לי , שאין כל מניעה הלכתית שאשה דתית תעמיד עצמה לבחירות , ותייצג את הציבור שיבחר בה . ( עמ' ( 122 עד כאן לא ביררנו את בעיית הצניעות בתערובת גברים ונשים , מן הטעם הפשוט ... שבכל מערכות חיינו נשים נוטלות חלק פעיל , ואיש לא העלה על דעתו להתנגד לכך . כי כל איש ואשה עסוקים בעבודתם ... אך יצויין , שיש מהדרין במצוות בכל שטחי החיים , וגם בשטח זה ... וכל הנוהג כך אינו הולך לכהן במוסדות ציבור שנשים שותפות בהם ... מנקודת ראות זאת נראה לי , שנשים אינן צריכות לשאוף לכהן במועצות דתיות ... וכדאי להן יותר להשקיע מרץ במאבקן על שותפות בחיים הכלליים של חברתנו , המקפחת נשים בעקביות . ( עמ' ( 123-122 פורסם לראשונה ב"הצופה , " כ"ד באדר ב , ' תשמ"ט ? לדיון 1 עיינו במגוון הדעות " מדינה יהודית ודמוקרטית - שילוב אפשרי " !? ( עמ' ( 36-35 והסבירו מהו צביונה הרצוי של מדינת ישראל על-פי כל אחד מהכותבים ? בתשובתכם התייחסו להגדרות השונות של מדינה יהודית המופיעות בספר " להיות אזרחים במדינת ישראל , " עמ' . 34-29 2 הביאו דוגמאות מתוך המציאות הישראלית המיישמות את ההצעה של פרופ' גביזון ( עמ' ( 35 לשילוב בין יהדות לדמוקרטיה . 3 במה שונה עמדתו של פרופ' אסא כשר ( עמ' ( 36 מזו של פרופ' אהרון ברק ( עמ' ?( 36 נמקו את תשובתכם . 4 השוו בין עקרונות מדינת התורה לעקרונות הדגם התיאוקרטי ( עמ' ( 10 ציינו את נקודות הדמיון והשוני . 5 אילו מבין הפתרונות ההלכתיים שהוצגו לשאלת מינויים של לא יהודים למשרות ציבוריות מיישבים , לדעתכם , טוב יותר את הסתירה בין ההלכה לעקרונות הדמוקרטיים ? נמקו את תשובתכם . 6 האם מבחינת העמדה ההלכתית ניתן לשלב נשים בחיים הפוליטיים ? נמקו את תשובתכם על-פי כל אחד מהקטעים בעמ' . 42-41
|
|