|
|
עמוד:41
חוגים אלה גם סבורים , כי החלת העקרונות ההלכתיים במדינת ישראל בתחום המעמד האישי , כמו בחוק שיפוט בתי דין רבניים , יוצרת הפליה כלפי נשים ופוגעת בדמותה של מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית . ( על חוק שיפוט בתי דין רבניים ראו עמ' . ( 171-170 מגוון דעות על השתתפות האישה בחיים הציבוריים . 1 אברהם יצחק הכהן קוק , ( על בחירת נשים , ( מאמרי הראיה , ירושלים תש"ם , עמ' 194-189 ... בתורה בנביאים ובכתובים , בהלכה ובאגדה , הננו שומעים קול אחד , שחובת עבודת הצבור הקבועה מוטלת היא על הגברים ... ושתפקידים של משרה , של משפט ושל עד ? ת , אינם שייכים לה , וכל כבודה היא פנימה . וההשתדלות למנוע את תערובות המינים ... היא כחוט חורז במהלך התורה בכללה . וממילא ודאי שנגד הדין היא כל התחדשות של הנהגה צבורית המביאה בהכרח לידי התערבות של המינים בהמון ... ( עמ' ( 189 האשה הישראלית מבססת את זכויותיה על פי התוכן העדין של ערך הנפש המיוחד לה ... וכשאנו דורשים מן האשה שהיא תצא לרשות הרבים המדינית , ותסתבך בפרסום דעתה בשאלות בחירות ומדיניות בכלל , אז אנו עושים אחת משתי אלה : או שהיא מתלמדת ע"י זה בחנופה , להחניף לאיש ולתן את קולה ע"פ קולו , שלא כפי הכרתה , שאנו מקלקלים בזה את מוסרה ואת חופשה הפנימי - או שעל ידי מהומות הדעות וחלוקיהן , נהרס מצב שלום הבית ... ( עמ' ( 192 . 2 בן-ציון מאיר חי עוזיאל , ספר משפטי עזיאל , חלק שלישי , תש"ס , ירושלים , סימן ו , " השתתפות האשה בבחירות למוסדות הצבור , " עמ' לג-לז שאלה זאת עצמה מתחלקת לשני סעיפים : א ) הבחירה האקטיבית הפועלת - לבחור . ב ) הבחירה ( הפאסיבית ... ( להבחר . על [ השאלה ] הראשונה לא מצאנו שום יסוד ברור לאסור , ואין הדעת מקבלת לשלול מהנשים זכות אישית זאת , כי הלא בבחירות אלה מרכיבים אנו אלופים לראשינו ונותנים יפוי כח לנבחרינו לדבר בשמנו , לסדר את עניני ישובנו ולהטיל מסים על רכושנו , והנשים ... מקבלות עליהן מרותם של נבחרים אלה , ונשמעות להוראותיהן וחקיהם הצבוריים והלאומיים , ואיך אפשר לתפוס החבל בשני ראשין : להטיל עליהן החובה המשמעתית של נבחרי העם , ולשלול מהן זכות בחירתן ? ואם יאמרו לנו להוציאן מכלל הבוחרים מפני שדעתן קלות ואינן יודעות לבחור בראוים לעמוד בראש הצבור , אף אנו נאמר : א"כ [ אם כן ] נוציא מכלל הבוחרים גם את האנשים שהם קלי הדעת ... ואולם המציאות מטפחת על פנינו ומראה לנו שגם בעבר וגם בתקופתנו זאת , נשים בנות השכלה ודעת הן כאנשים , לישא וליתן למכור ולקנות ולנהל את עניניהן באופן הכי טוב ... השאלה השנייה היא שאלת הנבחרים אם האשה יכולה להיות נבחרת ... ( עמ' לד ) ... ומכיוון שלא נאמרה הלכה זאת של אסור מנוי אשה לפ ? נס על הצבור שנוהג גם היום , בדברי הפוסקים , הרי זו הלכה דחויה ... [ ומכאן ] שהאשה יכולה גם להיות נבחרת בהסכמת ותקנת הצבור . ( עמ' לה-לז )
|
|