פרק 2: בין יהדות לדמוקרטיה

עמוד:25

פרק : 2 בין יהדות לדמוקרטיה שאלת היחסים בין דת למדינה היא חלק מסוגיה רחבה שעניינה מקומם של ערכים דתיים בחיים המודרניים . בניגוד לעידן המסורתי , שבו היה לדת מעמד מרכזי שממנו נגזרו זהותו של האדם וזהותה של החברה , הרי שבעידן המודרני הדת נאבקת על עצם קיומה , והיא נאלצת לשווק את עצמה כאחת מבין השקפות עולם רבות אחרות . יתר על כן , כמה מההשקפות האלה מערערות לא אחת על תוקפם של ערכים דתיים , או עומדות בסתירה להם . לא הזיקה בין האל לאדם וחובותיו של האדם ביחס לאל הן העומדות במוקד , אלא זיקתו של האדם לחברה וללאום וזכותו של הפרט לחירות ולמימוש עצמי . העובדה שמדובר בהשקפות עולם שיש להן השלכות על כל תחומי החיים , העניקה חשיבות רבה לשאלה אם בין יהדות לדמוקרטיה שורר יחס של התאמה או התנגשות , והיא העסיקה הוגי דעות רבים בתקופות שונות . חלק מההוגים ערכו הבחנה בין פירושים שונים של דמוקרטיה ושל יהדות , במטרה להראות שרק פירושים מסוימים של דמוקרטיה אינם עולים בקנה אחד עם פירושים מסוימים של יהדות . הוגים אחרים טענו לא רק שקיימת התאמה בין התפיסות , אלא שהעקרונות הדמוקרטיים הם חלק מהשקפת העולם היהודית . אולם , היו גם הוגים שטענו , כי בין העקרונות הדמוקרטיים לבין העקרונות היהודיים קיים ניגוד שלא ניתן ליישבו . עם קום המדינה הפך הדיון התיאורטי על היחס שבין יהדות לדמוקרטיה לשאלה מעשית : כיצד ניתן לקיים בפועל מדינה שתהיה גם מדינה יהודית וגם דמוקרטית ? לשאלה זו נודעת משמעות גם בהקשר הלאומי , שכן במדינת ישראל חיים בני דתות ולאומים שונים , אולם בספר זה נדון בשאלה זו רק מנקודת המבט של יחסי דת , חברה ומדינה . מנקודת מבט זו , קיימות גישות שונות לגבי השילוב הרצוי בין יהדות לדמוקרטיה במדינת ישראל . בקצה האחד נמצאים אלה השואפים לכך שמדינת ישראל תהיה מדינה יהודית-דתית . יש ביניהם המגדירים מדינה יהודית כ"מדינת הלכה" או " מדינת התורה . " לפי הגדרה זו , מדינה יהודית היא מדינה שכל מוסדותיה וחוקיה מתנהלים עלפי ההלכה היהודית . הגדרה אחרת למדינה יהודית-דתית היא " מדינה דתית-לאומית" כלומר , מדינה שלהלכה היהודית יש בה מקום מרכזי . לפי גישה זו , על המדינה לשלב במערכת החוקים שלה חוקים או הסדרים שיש בהם תכנים דתיים ולאומיים . * בקצה השני נמצאים אלה השואפים לכך שמדינת ישראל תהיה מדינה יהודית-חילונית . יש בהם המגדירים מדינה יהודית-חילונית כמדינה שהיא בעלת רוב יהודי , ואין לה כל מאפיינים יהודיים ייחודיים , פרט להיותה " מדינת היהודים . " אחרים מגדירים מדינה יהודית-חילונית כמדינה שהיא גם בעלת רוב יהודי וגם בעלת צביון יהודי , אבל במובן הלאומי והתרבותי ולא במובן הדתי . מדינה כזו שואפת להנחיל ערכים יהודיים , שהם חלק מהמורשת הלאומית , אך גם תכנים כללים ואוניברסאליים . גם ביחס להגדרתה של מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית קיימות גישות שונות . יש המסתפקים בכך שמדינת ישראל תוגדר כדמוקרטיה במובנה הפורמאלי - כלומר , צורת ממשל . על-פי גישה זו , מדינה דמוקרטית היא מדינה שמתקיים בה משטר * להרחבה עיינו בספרו של זרח ורהפטיג , חוקה לישראל - דת ומדינה , מסילות , ירושלים , תשמ"ח .

קודם  |  הבא