|
|
עמוד:118
שני הגרפים מציגים , לכאורה , קשר רציף בין אות המוצא לאות המבוא , באמצעות קו ישר , אולם בפועל , הגרפים אינם רציפים . גרף א . מורכב מ256- נקודות ( 2 ) וגרף ב . מורכב מ- 4096 נקודות . ( 2 ) אפשר לראות שככל שיש למילה הבינארית יותר סיביות , ניתן לייצג בה יותר ערכים של מתח , מתוך תחום הערכים הנתון של אות המבוא . נתון חשוב נוסף , המאפיין את כרטיס המבוא האנלוגי ( הזכרנו כבר את תחום אות המבוא ואת גודל המילה הבינארית , ( הוא כושר האבחנה של הכרטיס ( רזולוציה בלועזית . ( כושר האבחנה של כרטיס מוגדר כך : שינוי קטן ביותר של המתח המתקבל במבוא הכרטיס , יגרום להעלאה באחד של ערך המספר הבינארי , המתקבל במוצא הכרטיס . כושר האבחנה של כרטיס מבוא A / D בעל מילה בינארית בגודל נתון , מתקבל על-ידי חישוב היחס שבין תחום הערכים של אות המבוא לכרטיס ( מבוטא ביחידות מתח ) לבין תחום הערכים של אות המוצא מהכרטיס ( מבוטא כערכים עשרוניים של מספרים בינאריים . ( כושר האבחנה מבוטא על-ידי הנוסחה : max ? A DD min min == max n ?? ? 21 A min כושר האבחנה ( 2-2 ) מקרא : – A max ערך המקסימום של המתח במבוא לכרטיס ( ביחידות – A min ( VDC ערך המינימום של המתח במבוא לכרטיס ( ביחידות – n ( VDC מספר הסיביות במילה הבינארית של הכרטיס – D max ערך המקסימום של המילה הבינארית המתקבלת במוצא הכרטיס ( מבוטא על-ידי ערך עשרוני המייצג את המספר הבינארי ) – D min ערך המינימום של המילה הבינארית המתקבלת במוצא הכרטיס ( מבוטא על-ידי ערך עשרוני המייצג את המספר הבינארי ) בעזרת הנוסחה הזו אפשר לחשב את כושר האבחנה של כרטיסי A / D שהגרף שלהם הוצג באיור . 2 . 45
|
|