עמוד:151

נוכל לרשום : ( 6-4 ) v ( t ) = 10 ( 1 ? e ? t / 2 ) באיור 6 . 6 מתואר , v ( t ) מתח המוצא בתלות בזמן . מתח המוצא משתנה לפי 10 ( 1 ? e ? t / 2 ) עד קפיצת המתח במבוא ברגע . t = 1 ms ברגע זה מתרחשת קפיצת מתח שלילית . (? 10 V ) נשתמש שוב במשוואת הדפקים היסודית , כדי לחשב את מתח המוצא לאחר קפיצת המתח הזו . V 0 + הוא עתה ערך מתח המוצא – זמן קצר לאחר קפיצת המתח ברגע . t = 1 ms מתח המוצא במעגל שבאיור 6 . 5 א הוא המתח על הקבל . מאחר שהמתח על קבל אינו משתנה בקפיצה , נקבל כי V 0 + שווה למתח המוצא זמן קצר לפני קפיצת המתח ברגע . t = 1 ms נציב t = 1 במשוואה ( 6-4 ) ונקבל : V 0 + = v ( 1 ) = 10 ( 1 ? e ? 1 / 2 ) = 3 . 9 V אחרי הקפיצה ברגע , t = 1 ms מתח המבוא הוא אפס , והקבל פורק את מטענו דרך הנגד . אם כן , כאשר t שואף לאינסוף , המתח על הקבל הוא אפס , ומכאן שמתח המוצא הוא אפס . ( V = 0 ) קבוע הזמן של פריקת הקבל שווה – במעגל זה – לקבוע הזמן של טעינת הקבל , כך שאנו יכולים לשוב ולהשתמש במשוואת הדפקים היסודית ולהציב בה . t = 2 ms במשוואת הדפקים היסודית הנחנו שהקפיצה היא ברגע , t = 0 ואילו כאן יש קפיצה נוספת ברגע . t = 1 ms האם מותר להשתמש במשוואת הדפקים היסודית גם כשהקפיצה מתרחשת ברגע השונה מאפס ? איור 6 . 6 מתח המוצא של המעגל שבאיור 6 . 5 א , מאז קפיצת המתח במבוא ברגע , t = 0 ועד קפיצת המתח ברגע t = 1 ms

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר