|
|
עמוד:100
אנו רואים שבהשוואה למשוואה ( 4-29 ) התנגדות המבוא גדלה בשיעור ;( 1 + h ) R כלומר נגד הפולט R "משתקף " במבוא כשהוא מוכפל פי , ( 1 + h ) ומצטרף להתנגדות המבוא של הטרנזיסטור , . h באשר להתנגדות המוצא , זו נשארת , R מכיוון שמקור הזרם מהווה התנגדות אינסופית ( נתק . ( לצורך חישוב הגבר המתח נרשום את מתח המוצא : ( 4-34 ) v = ? i ? R = ? h ? i ? R c מתוך משוואות ( 4-34 ) ו ( 4-32 ) - נקבל את הגבר המתח : b feE ++ ] ieb vhih + ( + 1 ) hR feE ( 4-35 ) A v v c == fe ?? ? iR c = ? h ? R c בהשוואה למשוואה ( 4-27 ) הגבר המתח קטן , בגלל התופסת של " השתקפות " R במכנה של , ( 4-35 ) בשיעור . ( 1 + h ) R בדרך-כלל מתקיימים במעגל התנאים , ( 1 + h ) R >> h וכן ; h >> 1 לכן נוכל לקרב את משוואה : ( 4-35 ) ? hR feE R E ( 4-36 ) A ?? ? hR c = ? R c המשמעות של משוואה ( 4-36 ) היא שהגבר המתח עם נגד פולט אינו תלוי בתכונות הטרנזיסטור , אלא רק בהתנגדויות המחוברות אליו . לכן , המגבר אינו רגיש להחלפת הטרנזיסטור באחר או לשינוי טמפרטורה . אלא , שתמורת היתרון הזה אנו " משלמים " בהקטנת הגבר , כפי שראינו לעיל . באשר להגבר הזרם , הוא נשאר , h כפי שניתן לראות באיור 4 . 25 ב .
|
|