|
|
עמוד:43
יום אחד מת האב . בבקר הוא יצא מביתו , אך בערב הוא לא שב . האשה המסכנה לא ידעה איך תשיג אכל לילדיה הקטנים . תחלה היא מכרה את השדות ואת כלי העבודה שהיו בחצר . בכסף שקבלה היא קנתה אכל . אחר כך היא מכרה את השטיחים היפים שחממו את הבית , ואחר כך מכרה גם את כלי הנחשת שלה ואת כל תכשיטיה . בסוף לא נשאר לה מה למכר , והיא וילדיה נשארו רעבים . בקר אחד , לפני שהילדים התעוררו משנתם , עמדה האשה בפתח הבית , עצמה את עיניה , הרימה את ידיה אל השמים , ושפתיה לחשו תפלה . כאשר פקחה את העינים , ראתה איש זר בעל זקן לבן עומד בחצר . נבהלה האשה ורצתה להכנס אל תוך הבית , אך קולו הרך והנעים של האיש קרא לה ועצר אותה . האיש הושיט את ידו ונתן לאשה המשתוממת שקית קטנה : " זה בשבילך ובשביל ילדיך , " אמר ונעלם . פתחה האשה את השקית והוציאה מתוכה שבעה גרגרי חטה .
|
|