עמוד:46

פעם ערך המלך סעודה חגיגית . בל האורחים הגיעו לארמון לבושים בבגדים יפים , ורק אבא - גברהנא הגיע לבוש במעילו הישן והעלוב . שומרי הארמון שישבו בשער לא נתנו לאבא - גברהנא להכנס וגרשו אותו משם . נעלב אבא - גברהנא וחשב מה לעשות . פתאום צץ במחו רעיון . הוא חזר לביתו ובקש משכנו העשיר שישאיל לו את מעילו היפה . לבש אבא - גברהנא את המעיל היפה שקבל משכנו וחזר לשער הארמון . הפעם קבלו אותו השומרים בסבר פנים יפות , הם השתחוו לו ולוו אותו פנימה בכבוד רב . כשנכנס לאולם , קמו האורחים לכבודו ופנו לו מקום בראש השלחן ישב אבא - גברהנא במקומו ולא נגע במאכלים ובמטעמים שהגשו אל השלחן . " מדוע אינך אוכל ? " שאלו אותו האורחים . אבא - גברהנא לא השיב דבר . הוא קם ממקומו , הוריד את המעיל , הניח אותו על הכסא , נטל את המרק ושפך אותו לכיס המעיל . " מה אתה עושה ? " קראו האורחים הנדהמים . אבא - גברהנא פנה אל המעיל ואמר : " מעיל יקר / אני מכבד אותך באכל הטעים שהגישו לי , בי הכבוד הזה מגיע לך . באשר לבשתי את המעיל הישן שלי - גרשו אותי משער הארמון , אבל מרגע שלבשתי אותך - בלם מכבדים אותי ... "

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר