|
|
עמוד:16
והגיעו לביתו . בל חיה נגשה אל האריה , הביעה צער על באביו , וברכה אותו שיבריא מהר ממחלתו . רק הסנאי נשאר עומד מרחוק ולא נגש אל האריה . פנה האריה אל הסנאי ושאל : " מדוע אתה עומד מרחוק ואינך מתקרב אלי ? " הסנאי לא זז ממקומו והשיב לאריה : " גם מרחוק אני יכול להרגיש במה כואב לך , ואני מאחל לך שתחלים ממחלתך הקשה . " רתח האריה מזעם וקפץ אל הסנאי בדי לתפס אותו , אבל הסנאי הזריז הספיק להמלט ולעלות על ענף גבוה . האריה הכועס הצליח לתפס רק את קצה זנבו של הסנאי ולתלש ממנו חתיכה . חשב האריה בלבו : " הפעם הצליח הסנאי להמלט מפני , אבל אני עוד אמצא הזדמנות לתפס אותו . " בעבר זמן , טיל האריה ביער ופתאום הגיעו לאזניו צלילי נגינה . הרים האריה את ראשו , וראה את הסנאי יושב על העץ ומנגן להנאתו על בראר ( בלי מיתרים ) 1 אמר האריה לסנאי : " לא ידעתי שאתה מנגן יפה בל בך על בראר / רד בבקשה מהעץ , ולמד גם אותי לנגן במוך . " הסנאי לא זז ממקומו , ומהר להשיב לאריה : " ברצון רב הייתי מלמד
|
|