|
|
עמוד:12
אמרה הלביאה לקוף : " בן , אתחתן אתך , אבל רק אם תראה לי שאתה אמיץ וחזק ותתפס בשבילי פרה לארוחה . " הסבים הקוף , והם קמו ממקומם ויצאו לדרך . הלביאה הלכה ראשונה והקוף הלך אחריה . הלכו והלכו עד שהגיעו לאמצע היער . באמצע היער ראו שטח גדול ללא עצים , סביבו גדר / ובתוכו עומדות פרות ואוכלות עשב . אמרה הלביאה לקוף : " אתה תלך לשער / תעמד שם ותחבה . אני אלך לגדר ממול , אעמד שם ואבהיל את הפרות . באשר הפרות יבהלו ויברחו אל השער / אתה תתפס בשבילי פרה . " הלכה הלביאה אל הגדר והבהילה את הפרות . הפרות נבהלו וברחו אל השער . הקוף , שחבה בשער / נבהל גם הוא ורץ אל הלביאה . " למה נבהלת בל בך ? " שאלה הלביאה את הקוף . שתק הקוף ולא ענה . המשיכה הלביאה ואמרה : " בוא נעשה עוד נסיון . הפעם אתה תפחיד את הפרות ואני אתפס אותן בשער . "
|
|