עמוד:64

הביט האכר בתמהון בחסיד ובפרה שקמה על רגליה . " אמר לי " , פנה אל החסיד , "מה אמרת לה ? ההיתה זו מלת קסם ? למד אותי ואדע . אם שוב תמאן הפרה לקום לעבודה אוכל להקימה בעצמי ולא אצטרך להטריח אותך לשם כך " . אמר לו החסיד " : לא לחשתי על אזנה שום מלת קסם " . " ובכל זאת , מה אמרת לה ? גלה לי בבקשה " , בקש האכר . " הסברתי לה שאתה אינך יהודי ואינך שומר שבת , אלא עובד כל ימות השבוע . ועתה , כשהיא שלך , יהיה גם עליה לעבד כך . זאת אמרתי לה והיא שמעה והבינה " . " פרה זו היתה שומרת שבת " ? נרעש האכר . " כן " , השיב החסיד . "כל עוד היתה בביתי נחה בשבת , ככלנו " . " האין זה מוזר " ? מלמל האכר , "בהמה זו יודעת שיש לשמר שבת × ואני , שאדם אני , לא ידעתי ... אבל עכשו ששמעתי – אני יודע " . כך אמר אותו אכר , החזיר את הפרה אל הרפת ושב אל ביתו . באותה שבת לא יצא האכר לעבד ולא עשה כל מלאכה ב r דה ובחצר . וביום הראשון אמר האכר בלבו : ' מה שפרה זו יודעת לא אדע אני ' ? הלך ולמד הרבה תורה , והיה ליהודי שומר שבת . מתוך הספר : פעם אחת , אגדות שבת על פי אגדות חז"ל ערך : אוריאל אופק , הוצאת לוין אפשטיין מודן , תל–אביב , תשלח , 1978

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר