עמוד:35

רובן התישב במקומו והתבונן במחק . הוא היה מחק קשה , צורתו הזכירה עלה של פרח , והוא היה צבוע בצבעים אדם וכחל . רובן לטף את המחק באצבעותיו הקטנות והבטיח לעצמו לשמר עליו שלא ילך לאבוד . עברו כמה שבועות . תלמידי כתה א החלו ללמד לקרא ולכתב . רובן היה תלמיד שקדן . הוא השתדל להעתיק את האותיות מהלוח בדיוק כפי שהן , אבל הוא לא כל כך הצליח , והקוים יצאו לו עקמים . רובן מחק את הקוים שוב ושוב עד שהיה מרצה . לפעמים הוא מחק כל כך הרבה עד שהדף כמעט נקרע , ואז מרב צער זלגו דמעותיו והרטיבו את הדף המשפשף . אבל רובן לא התיאש . הוא המשיך להתבונן בלוח ולהעתיק את האותיות בדיוק כפי שהן . וכשטעה מחק ונסה שוב . בקר אחד עברה לידו המורה עדינה , הסתכלה בדפים המשפשפים שבמחברת שלו ואמרה : "אתה מוחק יותר מדי ! תשתדל להסתדר בלי המחק " ! והיא לקחה לרובן את המחק . " בבקשה " , התחנן רובן , "אני צריך את המחק הזה . אולי לא אצליח לכתב נכון " . "לא " , אמרה המורה "אתה כל הזמן עסוק במחיקות " . והיא פנתה להתבונן במחברות אחרות . " תחזירי לי את המחק " ! צעק רובן פתאום ולא הכיר את קולו . הוא קפץ מהכסא , נער את כל הספרים והמחברות מהתיק שלו ופזר אותם על הרצפה , הוא קרע ל זרים את המחברת שהיתה מנחת על השלחן , בעט בכסא ונשכב על הרצפה ממרר בבכי . המורה היתה המומה . מעולם לא ראתה התנהגות כזו בכתה שלה . היא בקשה מהילדים להמשיך בעבודתם . רובן קם ממקומו וברח מהכתה . הוא רץ אל שער בית הספר , התישב על יד עמודי הברזל , השעין את ראשו על ברכיו , והדמעות זלגו והרטיבו את מכנסיו . נדמה היה לו שזמן רב עבר עד ששמע צעדים מתקרבים . כשהרים את ראשו ראה את אחיו הגדול מתקרב אליו .

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר