עמוד:279

יהודים בצרפת מתלבטים בשאלת זהותם אחת הקהילות שעוברת טלטלה היא הקהילה היהודית בצרפת , הקהילה היהודית השנייה בגודלה בתפוצות . קהילה זאת מונה כ600- אלף יהודים ויותר ממחציתם גרים בעיר הבירה פריז . הם מע ּ ִרים היטב בחיי החברה ובכלכלה של צרפת ורק כשליש מהם נמצא בקשר עם הקהילה היהודית ומחנך את ילדיו חינוך יהודי . שליש אחר מיהודי צרפת עובר תהליך של התבוללות ושליש נוסף - נמצא במצב ביניים - בין התבוללות לבין שמירה על הזהות היהודית . בני הקהילה היהודית בצרפת היו הראשונים באירופה שזכו לשוויון זכויות אזרחי כבר ב , 1791- אולם לא היה בכך כדי למנוע גילויי אנטישמיות כלפיהם . כשליש מבני הקהילה בצרפת נרצחו במלחמת העולם השנייה , והיום הקהילה מורכבת בעיקר מיוצאי צפון אפריקה שהיגרו לצרפת בשנים 1962-1955 בעקבות מתן עצמאות למדינות צפון אפריקה . כמחצית מיהודי טוניסיה השתקעו בצרפת ורוב יהודי אלג'יריה , שנחשבו מאז 1870 לאזרחים צרפתים , השתקעו אף הם בצרפת . שנת 1967 סימנה מפנה ְ בגורלם של יהודי צרפת . הזדהותם עם ישראל בעקבות מלחמת ששת הימים התבטאה בקיום הפגנות ועצרות בח ּוִ ֹות פריז , בתמיכה כלכלית בישראל ובהקמת ארגונים כמו הוועד הלאומי לתיאום , שאיחד את רובם המכריע של הארגונים היהודיים בצרפת . מלחמת ששת הימים השפיעה גם על הצעירים היהודים בצרפת . חלקם ראו בניצחונה של ישראל במלחמה פיצוי על הסבל שנגרם לעם היהודי בימי השואה , ואף היו ביניהם מי שחזרו לד ּ ֹוק בזהותם היהודית וחיזקו אותה . מאז שנות ה80- מאפיינת את קהילת היהודים בצרפת תסיסה יהודית אינטלקטואלית ותרבותית והיא מתחוללת גם בקרב צעירים שנחשבו מתבוללים . התסיסה משתקפת בהקמת תחנות רדיו יהודיות , בפיתוח מחלקות ללימודים יהודיים באוניברסיטאות , במחקר ובכתבי עת בנושאים יהודיים . ה ּפִ יח וִ ת שחל מאז שנות ה70- ואילך במעמדה של ישראל בקרב יהודים בתפוצות מתבטא בעוד תחומים : הזמן המוקדש בבתי ספר יהודיים בתפוצות ללימוד הנושאים הקשורים במדינת ישראל הוא מועט ביותר , וחומרי הלימוד נכתבים לרוב בידי אנשים מהתפוצות ובשפת המקום . השפה העברית נלמדת רק במקומות בודדים . וכך , שלא כמו בעבר , הקניית השפה העברית והקניית ערכי התרבות הישראלית אינן מבטיחות עוד שתישמר הזהות היהודית בתפוצות . עוד ביטוי להיחלשות הזיקה של יהודי התפוצות לישראל הוא מספר הביקורים שלהם בארץ . מחקרים מראים כי רוב היהודים בתפוצות מעולם לא ביקרו בישראל וכי בשנים האחרונות מספר המבקרים היהודים בישראל הולך וקטן . בנוסף , רבים מהם לא מגלים התעניינות באירועים הקשורים במדינת ישראל . לירידה בתחושת ההזדהות של יהודי התפוצות עם מדינת ישראל יש כמה הסברים . חלקם קשורים לקהילות היהודיות עצמן , וחלקם קשורים לתהליכים פוליטיים , תרבותיים וחברתיים שמתרחשים במדינה מסוימת ומשפיעים על הקהילות שבה , כמו מידת ההתבוללות ומידת ההשתלבות של היהודים במקום . הצעירים היהודים בתפוצות לא רואים במדינת ישראל מקום מקלט והצלה לעם היהודי וחשים ביטחון במדינות שבהן הם חיים כאזרחים ׁש ְ ווי ֵ זכויות . אותם צעירים יהודים מותחים ביקורת על הדמוקרטיה הישראלית ועל התרבות הישראלית , שלטעמם אינה אלא חיקוי לא מוצלח של תרבות המערב . יהודים לא מעטים בתפוצות אינם רואים בישראל מרכז תרבות שיכול לדאוג להמשכיות העם היהודי או להיות מקור להשראה תרבותית . בד בבד עם הביקורת על ישראל פחתה הנכונות של היהודים הצעירים בתפוצות להשתתף בא ֹ ַרח פעיל בחיי הקהילה שלהם , ולהתגייס לפעילות למען קהילות יהודיות אחרות או למען מדינת ישראל . התעניינותם מתעוררת בעיקר בזמנים שבהם קהילות יהודיות או מדינת ישראל נתונות בסכנה יוצאת דופן . פרויקט " תגלית" שהחל ב1999- הוא אחד הגילויים של הידוק הקשרים בין צעירים יהודים בתפוצות לבין מדינת ישראל . את הפרויקט יזם חבר הכנסת לשעבר יוסי בֶֹ יילין ( עמ' , ( 205 ולפיו כל צעירה וצעיר יהודיים יבקרו בישראל בהגיעם לגיל , 17 על חשבון העם היהודי . הביקור נועד לחזק את זהותם היהודית ולגרום להם לשקול שהות ממושכת יותר בישראל ואף עלייה . במשך הזמן חלו שינויים בפרויקט " תגלית , " ובפֹוע ַ ל משתתפים בו בעיקר סטודנטים ; מימון נסיעתם מוטל על העם היהודי : שליש על ממשלת ישראל , שליש על המגבית היהודית ושליש על בעלי הון פרטיים .

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר