עמוד:263

משפט קס ְ טנר - המאשים הופך לנאשם האירועים הקשורים בשואת העם היהודי הוסיפו להסעיר את הציבור בישראל , ומאז 1 בינואר 1954 העסיקה את הציבור פרשת קס ְ טנר . ד"ר ישראל קס ְ טנר , מנהיג ציוני בהונגריה , ניהל ב1944- משא ומתן עם הנאצים להצלת יהודי הונגריה . במסגרת פעילותו נפגש עם בכירי המשטר הנאצי : עם אדֹולף אייכמן , עם היינִריך הימלר ועם ק ּ ְרט ּב ָ כר . בעקבות המשא ומתן , ביוני 1944 הצליח קסטנר להציל 1 , 684 יהודים , והם יצאו ברכבת מבודפשט והגיעו לשווייץ . קסטנר היה מעורב אישית בתהליך בחירת הניצולים , ביניהם עשרות מבני משפחתו ומאות מבני עירו קל וְ ז , ' ולכן כונתה רכבת קסטנר גם רכבת המיוחסים . בקיץ 1952 פרסם מלּכיאל גִרינו ַ ולד , מיוצאי הונגריה , עלון ובו האשים את קסטנר שהציל את מקורביו ושיתף פעולה עם הנאצים על ידי העלמת מידע מיהודי הונגריה והשתקת ידיעות על השמדת יהודים . מלכיאל גרינוולד טען כי במשפט ניְרנ ּבֵ ְרג העיד קסטנר לטובת קצין האס-אס ק ּ וְר ּב ָ כר ואף היה שותף לו בגזלת רכוש של יהודים . תעודה הוויכוח על השילומים מגרמניה א . בעד השילומים - מדברי דוד בן גוריון בכנסת קביעת השילומים הייתה מבוססת על שתי הנחות יסוד : א . על היותנו מצווים להחזיר במקסימום האפשרי , הרכוש הנשדד של היהודים ללא יורשים , ולהוציא מידי הרוצחים והבאים אחריהם , גם במזרח גרמניה וגם במערב גרמניה - ירושת ישראל , ולא יהיה הרוצח גם יורש . ב . כי מדינת ישראל לקחה על עצמה בעזרת קיבוצי היהודים בעולם כולו לקלוט ניצולי שואה , ּולׁשֵקם ְ אותם בארץ , ועליה להציל רכוש היהודים השדוד בידי הגרמנים למען יישובם וקליטתם של שארית הפל ֵ טה . [ ... ] ממשלת ישראל רואה עצמה חייבת לתבוע , כי העם הגרמני יחזיר רכוש היהודים הנגזל , מצד אחד להחזיר הרכוש שיש לו תובעים ויורשים שנשארו בחיים , ומצד שני להחזיר הרכוש הרב שאין לו יורשים בקרב המיליונים הנרצחים - למדינת ישראל ה ַ מ ְ צּווה על שיקום שארית הפל ֵ טה ואשר קלטה כבר עד עכשיו רוב רובם של הניצולים מהשואה . [ ... ] ממשלת ישראל והעם היהודי כולו רואים כל העם הגרמני אחראי למעשי הזוועות שנעשו בימי מלחמת העולם השנייה נגד יהדות אירופה . זוועות אלו לא יישכחו לעולם , וכל משטר בגרמניה - יהיה זה במערב או במזרח - שאינו עושה מאמץ נאמן , מלא ומעשי , לתקן כל מה שניתן לתיקון - אינו יכול ל ְ נ ַ ער מעל עצמו האחריות המלאה על פשעי הנאצים . ) מתוך : דברי הכנסת , ישיבות לח-מ , ינואר , 1952 עמ' ) 897-896 ב . נגד השילומים - מדברי מנחם בגין [ ... ] הרי יש חשבון אחד - חשבון הדם היהודי . יש נימוק אחד : יהודים , נציגי ממשלת ישראל , עומדים לשבת על יד שולחן אחד עם הרוצחים הגרמנים . ועל כן אסיים דברי במספר פניות . פנייתי הראשונה היא אליך , אדוני בן גוריון . [ ... ] אני פונה אליך ברגע האחרון כיהודי ליהודי , כבן לעם יתום , כבן לעם שכול : ה ֶ ֶרף , אל תעשה את המעשה הזה ! זוהי תועבת התועבות בישראל . לא הייתה כמותה מזמן היותנו לגוי ואני מנסה לתת לך מוצא . [ ... ] לך אל העם , ערֹוך משאל עם . לא מפני שאני מציע לערוך הצבעה עממית בעניין זה . אינני חושב שבכלל אפשר להצביע על כך . ההצבעה כבר נעשתה - בט ְֶ ּבלינ ִ ְ ָקה , באושבינצים ) באושוויץ , ) ב ּ ֹונ ָ אר , שם הצביעו יהודים בעינויי המוות : לא לבוא במגע , לא להיכנס במשא ומתן עם הגרמנים . לכו אל העם . [ ... ] אני אומר לכם , לא יהיה משא ומתן עם גרמניה . לא יהיה משא ומתן עם גרמניה ! [ ... ] זוהי קריאתי האחרונה לכנסת : למנוע שואה מעם ישראל . הן בתחתית הגהינום נמצא קול השטן - ל ְ מ ָ ה עוד הביא אחרי השמדתו ? שפך דם יהודי על כסף גרמני , למ ָ ָ ה ולשם מה ? הרי הכסף יוזל , יוצא , ילך וייעלם , והחרפה תישאר ! ) מתוך : דברי הכנסת , ישיבות לח-מ , ינואר , 1952 עמ' ) 907 , 905 1 מה הם הנימוקים שמעלה דוד בן גוריון בעד קבלת השילומים , ומה הם הנימוקים שמעלה מנחם בגין נגד קבלתם ? 2 מהו לדעתכם ההבדל המרכזי בין גישתו של בן גוריון לנושא השילומים לבין גישתו של בגין ? 3 בן גוריון היה ראש ממשלת ישראל בשנת , 1952 ומנחם בגין ישב אז באופוזיציה . כיצד עובדות אלה השפיעו לדעתכם על גישתם בשאלת הפיצויים ? 4 במבט לאחור - מה דעתכם על הוויכוח בעניין השילומים ? משפט ניְרנ בֵֵ ְרג - משפט שהתקיים בבית דין בינלאומי בעיר נירנברג שבגרמניה , ובו הועמדו לדין 22 פושעי מלחמה מבכירי הנאצים . המשפט נמשך כשנה - מאוקטובר 1945 עד אוקטובר . 1946 בכירי הנאצים הואשמו בפשעים נגד השלום , בפשעי מלחמה ובפשעים נגד האנושות . 12 מבין הנאשמים נידונו למוות .

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר