עמוד:262

דובריה - שהיו ממנהיגי המאבק של היהודים בתקופת השואה , כמו אבא קֹוב ְ נ ֶ ר , צביה ל ּ ּב ֶ טקין ויצחק צ וּ קְרמן ) אנטק ( - הדגישו את ההיבט המוסרי בסיסמאות : " לא נתפייס עם אׁש ְ מדאי ( שטן ;"( " כל יד שת ּ ׁש ַ ט לממשלת ּ ֹון ( בירת גרמניה המערבית ) תהיה יד בוגדת . " ! להסכם התנגדה בתקיפות גם מפלגת הימין - " חירות" ובראשה חבר הכנסת מנחם בגין . " חירות" התנגדה לנהל משא ומתן ישיר עם גרמניה ותבעה להטיל עליה חרם מוחלט . סיסמת המאבק שלה הייתה " זכֹור את אשר עשה לך ע ֲ מלק . " באוקטובר 1951 האשימה " חירות" את הממשלה , שהיא מגלה נכונות לנהל משא ומתן ישיר עם גרמניה ואף " מוכנה למכור את כבוד העם ולחלל את זכר ששת המיליונים בעבור בֶֹ צ ַ ע כסף . " בימי הדיון על הסכם השילומים בכנסת נערכו בתמיכת האופוזיציה הפגנות המונים סוערות שהיו מלוות בהתפרעויות מפגינים . חלק מן המפגינים השליכו אבנים אל הכנסת וגרמו לפציעתם של שני חברי כנסת באולם המליאה 9 ) בינואר . ( 1952 מעשי האלימות שהתלוו לפעולות המחאה עוררו חשש שהדמוקרטיה במדינת ישראל הצעירה תיסדק . ישיבת הכנסת הופסקה ובן גוריון הורה להעלות יחידות צבא לירושלים . הוא טען כי מעשי המפגינים הם פגיעה של פורעי חוק בריבונות הכנסת . בתום דיון כואב ונסער אושרה החלטה , ולפיה יש לפתוח במשא ומתן עם גרמניה המערבית על הסכם שילומים . ההחלטה התקבלה ברוב של 61 חברי כנסת , התנגדו לה 50 חברי כנסת , 6 חברי כנסת נמנעו מהצבעה ו3- נעדרו מההצבעה . בן גוריון כתב ביומנו : " ביום ד' נתקבלה עמדת הממשלה ברוב ניכר ומתוך ניצחון מוסרי . " לדרישת ישראל , התנהל המשא ומתן על השילומים בהולנד , ולא על אדמת גרמניה . ההסכם נחתם בלוקסמבורג ב9- בספטמבר 1952 על ידי משה שרת - שר החוץ , וקֹונָרד אדנא וׁ אר - קנצ ְ לר גרמניה המערבית . בהסכם אושרו שילומים למדינת ישראל וגם תשלום פיצויים ליחידים . גרמניה עמדה בכל פרטי ההסכם . כספי השילומים מגרמניה נוצלו בעיקר ליבוא של ציוד מודרני לתעשייה ולתחבורה , לפיתוח המחצבים , ולתעשייה הכימית - ענפים שיסייעו לכלכלת המדינה . כספי השילומים חילצו את ישראל מן הגירעון במאזן התשלומים . סחורות מגרמניה שהחלו להגיע למדינת ישראל - גרמו להתפתחות של קשרי מסחר בין שתי המדינות , ולהיווצרות קשרים מדיניים ראשונים ביניהן . צביה ל וּ ּב ֶ טקין - ( 1976-1914 ) מראשי המחתרת היהודית בפולין וממקימי ארגון המחתרת , "ארגון יהודי לוחם" ( אי"ל ) בגטו ורשה . ממקימי "הגוש האנטי-פשיסטי" - ההתארגנות הראשונה בגטו שקראה למאבק מזוין בגרמנים . בתום המרד עברה עם הניצולים לצד האִרי והשתתפה במרד הפולני בוורשה . ( 1944 ) עלתה לארץ ב1946- והייתה ממייסדי קיבוץ לוחמי הגטאות . העידה במשפט אייכמן . יצחק צ וּ קְרמן ) אנ ְ ט ֶ ק ( - ( 1981-1915 ) ממייסדי "ארגון יהודי לוחם" ( אי"ל ) בגטו ורשה וממפקדיו . ממייסדי עיתונות המחתרת בגטאות . יצר קשרים עם גטאות אחרים כדי להפיץ את רעיון המרד . סמוך לפרוץ מרד גטו ורשה נדרש לצאת לצד האִרי של ורשה כדי לשמש איש הקשר של המחתרת בגטו ורשה עם ארגונים לוחמים של הפולנים . ניסה להעביר נשק ללוחמים בימי המרד . עלה לארץ ב1947- והיה ממייסדי קיבוץ לוחמי הגטאות ומוזיאון "בית לוחמי הגטאות . " העיד במשפט אייכמן . מנחם בגין נואם בעצרת המונים נגד השילומים , תל אביב , 25 בפברואר 1952

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר