עמוד:261

ויכוח נוקב בישראל על השילומים תביעת השילומים הייתה צעד מורכב ושנוי במחלוקת בישראל . בתקופה זו שרר בישראל חרם על גרמניה בכל התחומים - השפה הגרמנית , התרבות הגרמנית , מוצרים מתוצרת גרמניה . החרם לא נבע מכוח החוק אלא מכוח סולידריות חברתית ומחּויבּות מוסרית ששררו בחברה הישראלית . ב30- בדצמבר 1951 החליטה הממשלה לנהל משא ומתן ישיר עם שלטונות גרמניה בנושא השילומים . כעבור שבוע , בין ה7- ל9- בינואר , 1952 התקיימו בכנסת שלושה ימי דיונים סוערים ומַרג שִָ ים על הנושא . דוד בן גוריון הציע לנהל משא ומתן עם גרמניה המערבית בנושא השילומים " לבל יהיו רוצחי עמנּו גם יורשיו . " דבריו עוררו מחלוקת ַ ַ קשה וסוערת והחל להתנהל ויכוח בשאלות עקרוניות : האם מן הראוי לקבל כסף מגרמניה ? האם קבלת שילומים משמעה מתן ּכ ּפָ ָרה ומחילה לעם הגרמני ? האם יש " גרמניה אחרת ? " המצדדים בקבלת השילומים העלו טיעונים אחדים : היבט לאומי - ניהול משא ומתן בין גרמניה לבין מדינת ישראל כנציגת העם היהודי עשוי לחזק את מעמדה של ישראל בתור הנציגה היחידה של העם היהודי ובתור היורשת החוקית של קורבנות השואה . המשא ומתן ביטא את ריבונותה של מדינת ישראל . • היבט פוליטי - המדיניות הבינלאומית בנוגע לגרמניה השתנתה . העולם המערבי החל להתפייס עם גרמניה מבלי שגרמניה הגיעה להסכם כלשהו עם מדינת ישראל ועם העם היהודי . לכן ראוי להזדרז ולבקש שילומים לפני שיהיה מאוחר מדי . בנוסף - היה חשוב לקשור את המשא ומתן על השילומים לעניין קשרי החוץ של ישראל ולא למחילה על פשעים . • היבט כלכלי - השילומים יסייעו בקליטת העלייה , ברכישת ציוד צבאי ובבניית המשק הישראלי . המתנגדים לקבלת השילומים העלו נימוקים אחרים : היבט מוסרי - אין לנהל משא ומתן עם גרמניה , משום שהשילומים עלולים להיחשב מחילה על פשעים , ולא ייתכן פיצוי כספי על רצח עם . היבט לאומי - יש לשמור על הכבוד הלאומי ולא לנהל משא ומתן עם רוצחים . היבט פוליטי - גם במחנה השמאל וגם במחנה הימין התגדו להסכם השילומים : בהשפעת המלחמה הקרה התנגדו מפלגות השמאל - מפ"ם ומק"י - לנהל משא ומתן כלשהו עם גרמניה המערבית וטענו , שצעד כזה משרת את האינטרסים של מדינות המערב הקפיטליסטיות . מפ"ם יצאה בחריפות נגד ההסכם ; מק"י - מפלגה קומוניסטית ישראלית . הוקמה ב . 1952- שורשיה במפלגה קומוניסטית שפעלה בארץ בתקופת המנדט הבריטי . תמכה במדיניותה של ברית המועצות . העיתון היומי "קול העם , " שהמפלגה הוציאה לאור , פורסם גם ביידיש ובערבית . ממשלת ישראל מחליטה לבקש שילומים מגרמניה אחת הסוגיות המרכזיות שהסעירו את ההנהגה ואת הציבור בישראל בשנות ה50- הייתה שאלת השילומים מגרמניה . מדינת ישראל ראתה עצמה יורשת של יהדות אירופה שנכחדה , ולכן תבעה כבר ב13- במרס 1951 מממשלת גרמניה כספי שילומים . התביעה של מדינת ישראל התבססה על הוצאות הקליטה של כחצי מיליון פליטים יהודים , שהגיעו לארץ ישראל מאז עלה היטלר לשלטון ב30- בינואר . 1933 התביעה לשילומים הדגישה כי העם הגרמני כולו נושא באחריות לפשע כלפי העם היהודי , וכי קבלת פיצוי חומרי אינה מהווה כפרה . כמו כן תבעה מדינת ישראל מהעם הגרמני ומממשלתו שישאו באחריות לשיקום הפליטים . החוקרת נעימה ברזל מציגה כמה שיקולים שהשפיעו על עיתוי התביעה : א . השינוי המסתמן במעמדה של גרמניה - ב1949- החלו מדינות המערב לדון בהקמתה של הרפובליקה הפדָרלית ֵ הגרמנית - גרמניה המערבית . בספטמבר 1950 החליטו מעצמות המערב - ארצות הברית ובריטניה - לסיים את מצב המלחמה עם גרמניה ואף התירו להתחיל להקים יחידות צבא גרמניות . לנוכח שינויים אלה טען שר החוץ משה ׁשָ ֵרת , כי הקהילה הבינלאומית עלולה לטהר את שמה של גרמניה - לפני שזו תפ ְ ַרע את חֹובּה ָ לעם היהודי . ב . מצבה הכלכלי של מדינת ישראל - מדינת ישראל הייתה צריכה להשתקם לאחר מלחמת העצמאות ולממן את קליטתם של מאות אלפי העולים שהגיעו אליה . לכן היה עליה לגייס משאבים רבים ובמדינה ניכר מחסור במטבע חוץ למימון רכישת מזון ומוצרים חיוניים אחרים . ג . עמדת הקנצ ְ לר קֹונָרד אדנאּוא ֶ ר - הקנצלר ובכירים בהנהגת גרמניה המערבית הביעו את רצונם לתקן את הע ַ וול ֶ שעשו הגרמנים ליהודים .

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר