עמוד:257

של הפרט , לעומת הסרטים שקדמו להם שהציגו את ההיבט הקולקטיבי הלאומי . סרטים רבים הציגו את ה ּפְ ָרט הישראלי , המחקה את " תרבות הנגד" המערבית ומותח ביקורת אידאולוגית על הממסד הישראלי . סרטו של א ּ ִרי זֹוהר , " חֹור ּב ַ לב ָ נה" , ( 1965 ) הוא אחד מהסרטים הישראליים הראשונים שהעזו למתוח ביקורת על האידאולוגיה הציונית , והוא מנסה לשלב בין מרכיבים מהקולנוע האמריקני והאירופי לבין המציאות הישראלית הייחודית . בשנים האחרונות נוצרו סרטים רבים המציגים קבוצות בחברה הישראלית , שעד כה לא זכו כלל לחשיפה או לייצוג ראוי בקולנוע הישראלי . כך לדוגמה , לעומת סרטי הבורקס , שהציגו את בני עדות המזרח באופן סטריאוטיפי - הסרטים שנעשו מאז שנות ה90- ועסקו בקבוצה זו , חשפו עולם מורכב ומגוון יותר . לדוגמה : הסרט " אביבה אהובתי , " בבימויו של ׁש ֵ מי זְרחין , ( 2006 ) מציג את עולמה של אישה קׁשת ַ יום מטבריה החולמת להיות סופרת ; הסרט " סוף העולם שמאלה" בבימויו של אבי נׁש ֶ ר ( 2004 ) מתאר את החיים בעיירת פיתוח בדרום הארץ . גלי העלייה מברית המועצות ומאתיופיה השתקפו אף הם בקולנוע הישראלי . לדוגמה , הסרט " החברים של יאנה" בבימויו של אריק קפלון ( 1999 ) מתאר שתי משפחות של עולים חדשים מרוסיה . בני העדה האתיופית הוצגו בסרטים כמו " זר ּ ּבבל" בבימויו של שמואל ּבֵ רֹו , ( 2008 ) המציג את ָ ֶ הקונפליקט בין הצעירים האתיופים להוריהם במאבק על עיצוב הזהות של המשפחה האתיופית בישראל ; הסרט " וס ַ ֶ ְרמיל" בבימויו של מ ֹ וֹון סלמֹונה , ( 2007 ) המספר על שלושה נערים בבאר שבע : האחד " צ בֵַ ָ ר , " השני עולה מרוסיה , והשלישי בן העדה האתיופית . הבמאי יוסף סידר התייחס בסרטיו למגזר הדתי : " ההס ְ דר" - ( 2000 ) סרט המתאר לבטים וקונפליקטים במגזר הדתי-לאומי , ו"מד ּ ַרת ה ff ב ֵ ֶ ט" - ( 2004 ) עוסק בהקמת ההתנחלויות מנקודת מבט ביקורתית . המגזר החרדי מיוצג בסרטים כמו " הא ּ וּפיזין" בבימויו ff ִ של גידי דר , ( 2004 ) סרט המתאר את חייהם של זוג חוזרים בתשובה ; ובסרט " חופשת קיץ" בבימויו של דוד וֹולך , ( 2007 ) המתאר את עולמו הפנימי של אדם אדוק ומאמין . שינויים באדריכלות ובתכנון הסביבתי בשנות ה50- וה60- הגיעו לארץ גלי עלייה גדולים , ונוצר צורך דחוף במקומות דיור שהקמתם מהירה וע ֲ ל וִ ת בנייתם נמוכה . כך החלו לבנות שיכונים ובנייני דירות בעלי חז וִ ת פשוטה . גם בנייני הציבור היו צנועים יחסית . אחד מסגנונות העיצוב הבולטים היה בניינים בבטֹון ֶ חשוף . ראשיתו של מפנה ְ הסתמן בעקבות מלחמת ששת הימים , כאשר החלה בנייה פרטית בפרוורי הערים . הייתה זו בנייה ראוותנית ומפוארת . הכול היה מותר - גגות ְרע ָ פ ִ ים ׁ ׁשווייצ ֵ ָ ִריים מעל עמודים ק ֹ ִרינתיים ( עמודים מפוארים ְ בסגנון יווני , ( חלונות קׁשתיים בצד קורות ּבֵ טֹון חשוף , טיח ׁ ׁשפ ְ ִריץ ליד אריחי אבן מודבקים - ּכיד הדמיון הטובה על היזמים . התופעה התרחבה בתחילת שנות ה , 80- עם הרחבת השכונות והבנייה במסגרת הפרויקט "בְֵ נה בֵֵ יתָך . " התחזקות של יחידים בעלי הון בצד מגמות של הפ ְ ָרטה וירידה בהשפעתם של מוסדות השלטון - גרמו לכך שגורמים פרטיים , הם שהכתיבו את הנוף העירוני . החל בשנות ה90- נעשה הסגנון האדריכלי מתחשב יותר בתנאים הגאוגרפיים ובתנאי האקלים הייחודיים לישראל , ומוקדשת תשומת לב גדולה יותר לדורות הבאים . אחת הדוגמאות לכך היא בנייתם של מגדלים גבוהים כמעט בכל עיר מרכזית בישראל . התהליך של בנייה לגובה החל בשל מחסור בשטחים פנויים לבנייה למגורים בעיר תל אביב , והתרחב לשאר חלקי הארץ , הן בבנייני משרדים הן בבנייני מגורים - אך הוא ׁשנ ָ וִ י במחלוקת . עטיפת התקליטור של הסרט " סאלח ׁשַ ּב ָ תי ִ " מאת אפרים קישון חיים ט ֹ וֹול ) בתמונה ( בתפקיד ס ַ אל ַ ח ׁשּבתי . שיכון בקרבת הרצליה , 1960

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר