עמוד:256

תמורות בקולנוע הישראלי הסרטים של שנות ה50- ותחילת שנות ה60- הציגו חברה ישראלית לוחמת , שבונה מקלט לעם היהודי , מיישבת את הארץ ונאחזת בה . סרטים כמו " אקס ֹ ֹו וֵ ס" בבימויו של א ֹ ֹוֹו ּפּ ֵרמינגר ( 1960 ) הציגו את המאבק הלאומי כמאבק למען הצדק - הן היהודי הן הּכלל-אנושי - ויוצריהם ראו עצמם נושאי שליחות לאומית ציונית . סוג אחר של סרטים היו סרטים שכונו " סרטי ּ בֵרק ָ ס . " סרטים אלה נחשבו לקולנוע " עממי . " הם הציגו את הסוגיה העדתית ואת ההשתלבות של יוצאי עדות המזרח בחברה הישראלית . יוצאי עדות המזרח הוצגו באופן סטריאוטיפי כאנשים מלאי שמחת חיים וחוכמה עממית ( אבל עניים , ( לעומת האשכנזים , שהוצגו כאנשים מח ּשַ ב ָ ִ ים וערמומים וכמובן - עשירים . הפער העדתי הסתיים בסרטים אלה לרוב בנישואין בין-עדתיים . החל בשנות ה , 70- בהשפעת הקולנוע האירופי , הופיע זרם חדש בקולנוע הישראלי , המכונה " הרגישות החדשה . " סרטים אלה הדגישו את ההיבט האישי והתמקדו בעולמו תמורות בתאטרון רוב המחזות שהועלו על הבמות בשנות ה50- עסקו בסוגיות לאומיות , כמו קליטת עלייה ופרשות מתקופת המאבק להקמת המדינה , העפלה ומלחמת העצמאות . הביקורת שנמתחה על ערכים לאומיים וחברתיים גברה במהלך שנות ה60- ובעיקר בשנות ה , 70- ושיאה היה במחזה הסטיִרי " מלכת אמבטיה" מאת חנוך לוין . המחזה , שלעג לתחושות הגאווה על הניצחון במלחמת ששת הימים , עורר סערה חסרת תקדים והורד מהבמה כעבור זמן קצר . עם זאת , המחזה הזה היה נקודת מפנה וביטא את תחילתה של המגמה האנטי-ממסדית והאנטי-מלחמתית . מחזות תאטרון אחרים הביעו את החשש מפני ׁשַ כֹול ומלחמות . מגמה זו התגברה לאחר מלחמת יום הכיפורים . לדוגמה : המחזה " ג'ֹוקר" ( 1975 ) מאת יהושע סובול , תיאר קבוצת חיילים ב ּ ּונקר ברמת הגולן , המתלוננת על עצם ה ׁ הּות במקום ומביעה את רצונה לחיות ולא למות ; המחזה שַ של הלל מיטל ּ ּונקט " ג ֹ ֹוֹודי ( 1993 ) "ff עסק בדמותו של האלוף שמואל גונן ( גורודיש , ( שהיה אלוף פיקוד הדרום בעת מלחמת יום הכיפורים ( עמ' , ( 193 ותיאר את החלומות שניפצה המלחמה . במחזות באה לידי ביטוי גם התמורה החברתית שהתחוללה אצל יוצאי עדות המזרח . המחזה של איציק ויינגרטן ויהושע סובול , " קִריזה" , ( 1976 ) תיאר את המתרחש בעיירת פיתוח ואת מערכת היחסים בינה לבין הקיבוץ השכן שחבריו אשכנזים . תמורה חברתית אחרת שהשתקפה במחזות הישראליים הייתה שינוי היחס לשואה . המחזות שהועלו בשנות ה60- התאימו להלך הרוח בחברה הישראלית באותה תקופה , כמו לדוגמה , מחזה מאת אהרון מגד , שתיאר את גבורתה של חנה סנש . בשנות ה , 80- בעקבות התמורה שחלה בעיצוב זיכרון השואה , הועלה המחזה " ק ַ ס ְ ט ְ נר ֶ " מאת מוטי לרנר . המחזה עסק בדמותו של קסטנר ובפועלו ה שַ נּוי ָ במחלוקת ( עמ' . ( 263 המחזה הציג את קסטנר , שהואשם בשיתוף פעולה עם הנאצים , כקורבן . מחזות אחרים עסקו בהשפעת השואה על החברה הישראלית ועל היחס של בני הדור השני לניצולי השואה - אל הוריהם ואל תקופת השואה , מול המציאות בהווה . כך למשל , המחזה " מדריך למטי ֵ יל בו ַ ו ְ ff ה ָ ( 1995 ) " מאת הלל מיטל ּ ּונקט מתאר ביקור של אם ניצולת שואה ובנה בוו ַ ְשַ ה ָ המודרנית . מוזיקת עולם - כינוי לסגנון מוזיקלי פופולרי בשלהי המאה העשרים , המשלב מרכיבים אתניים עם עיבודים מודרניים , ובכך מאפשר לקהל רחב בעולם כולו ליהנות ממוזיקה של יוצרים ומבצ ַ ְ ע ִ ים ממדינות ומעמים שונים . סרטי ּ בֵרקס - בורקס הוא מאפה ממולא שמקורו בבלקן . כינוי שהפך לסּוגה ( ז'אנר ) קולנועית על ידי הבמאי בועז דווידזון . הסרט הראשון שנחשב לסרט בורקס היה "סאלח ׁ ּב שַ תי ָ " בבימויו של אפרים קישון , והוא כולל את מאפייני הסּוגה הבולטים : התנגשות בין בן עדות המזרח העני לממסד האשכנזי האטום , קשר רומנטי בין אשכנזי לנערה ענייה מעדות המזרח , והצלחתו של בן המזרח הפיקח להערים על האשכנזים , השליטים . המוזיקה הישראלית הפכה בהדרגה לתערובת של מזרח ומערב , זמר מזרחי וזמר חסידי , זמר ספרדי בשפת הלדינֹו ומקצבים דרום אמריקניים , שירים המושפעים ממוזיקה אירופית , אמריקנית , "מוזיקת עולם" ועוד . תמונה מהמחזה "מלכת אמבטיה" מאת חנוך לוין , בבימויו של דוד לוין , התאטרון הקאמרי של תל אביב , 1970 המחזה הביע מחאה על המלחמות ועל המחיר האנושי הכבד שהן גובות .

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר