עמוד:252

נרות זיכרון , תפילות ושידורים מיוחדים ברדיו ובטלוויזיה , ונערכים טקסי זיכרון בבתי הקברות הצבאיים ובבתי הספר . ב1963- נחקק " חוק יום הזיכרון לחללי מלחמת הקֹוממיּות וצבא ההגנה לישראל תשכ"ג . " 1963- רק החיילים שנפלו מכ"ט בנובמבר 1947 ועד 30 במאי , 1948 יום הקמת צה"ל - הוכרו כחללי מלחמת העצמאות והפצועים הוכרו כזכאים לתמיכה ממלכתית . כך הוסרו מרשימת ההנצחה חללי מחתרות האצ"ל ולח"י . החוק קבע כי יום הזיכרון יתקיים מדי שנה ב-ד באייר ויימשך יממה , שתתחיל בערב הקודם . מאז נוספו לחוק תיקונים , ובעקבותיהם נוספו למסגרת הזיכרון גם חללי המלחמות שנפלו מאז שנות ה , 60- וגם חללי המחתרות והחללים של שירותי הביטחון . בנוסח האחרון והמקיף ביותר , שנקבע ב1980- נקרא החוק : " יום הזיכרון הכללי לחללי מערכות ישראל . " על פי חוק זה כל הנופלים מאז ימי הביל"ויים ( 1882 ) זכאים להנצחה בבתי הקברות הצבאיים . החל בשנת 2000 החליטה הממשלה לכלול גם את נפגעי פעולות האיבה ָ ביום הזיכרון הממלכתי לחללי מערכות ישראל , אם כי בטקס נפרד , אולם ההחלטה שנויה במחלוקת . ב . ספרות - אחת מדרכי ההנצחה הייתה הסדרה " גו ִ וילי א ֵ "ff שהחלה לצאת לאור ב , 1949- והיא כוללת חומרים מע ִ יזבֹונם של הנופלים : מכתבים , סיפורים ורשימות , מסֹות ויומנים , ציורים ופסלים , יצירות מוזיקליות ושירים . ב1955- החלו לצאת לאור ספרי " י ִ ז ּ ֹור , " ובהם שמותיהם ופרטיהם של הנופלים במלחמות ישראל . באתר " יזכור , " שהקים משרד הביטחון , מופיעים שמותיהם של כל הנופלים במערכות ישראל וסיפור חייהם . לזכר הנופלים נכתבו שירים רבים , כמו : " ד ּ ּוּו , " " אחי הצעיר יהודה" ועוד . ספרים לנוער ולמבוגרים העלו את זכרם של הנופלים , כמו סיפור אהבתם ומותם הטרגי של זהרה לביטוב ושמוליק קופמן , בספרה של דבורה עומר " לאהוב עד מוות" . ( 1980 ) ספרים אחרים תיארו את חרדת המלחמה ואת השכול , כמו " אישה בורחת מבשורה" שכתב דוד גרוסמן . ( 2008 ) ג . " יד לבנים" - ארגון העוסק בהנצחת זכרם של חללי מערכות ישראל ובטיפול במשפחות השכולות . הארגון מפעיל 70 מרכזי הנצחה , ומתקיימות בהם פעילויות חינוכיות ותרבותיות שונות להנצחת החללים . בכל אחד מהמרכזים ניצב לוח הנצחה , ועליו חרותים שמות חללי המקום . ד . אנדרטאות - בישראל כאלף אנדרטאות ואתרי הנצחה לנופלים במערכות ישראל . את רובם הקימו משפחות הנופלים , חברים לנשק , רשויות מקומיות , והתארגנויות של יחידות , חטיבות וחילות צה"ל . על פי " חוק גנים לאומיים , שמורות טבע , אתרים לאומיים ואתרי הנצחה תשנ"ב , " 1982- הוקמה בשנת 1985 מועצת אתרי הנצחה , והיא ממונה על מתן רשות להקמת אתרים ואנדרטאות . עיצוב הזיכרון הממלכתי של הנופלים במערכות ישראל הוא פרי של הכרעה בשאלות כמו : אילו קרבות יילמדו כמ ֹ וׁשת ֶ קרב ? אילו אתרי קרב ייהפכו לחלק ממסלולי הטיולים של בתי הספר ? כשמפא"י הייתה מפלגת השלטון , לא נכללו בזיכרון הלאומי חללי האצ"ל ולח"י , שהיו מזוהים עם תנועת החירות . אולם לאחר התפטרותו של בן גוריון מהממשלה ב , 1963- ולאחר המהפך הפוליטי שהתחולל ב - 1977- החל להסתמן שינוי בדרכי ההנצחה במקומות שונים בארץ . ב"ּב ֵ ית יד לּב ָ נים" ביישובים שונים נוספו גם שמותיהם של לוחמי המחתרות והוקמו אנדרטאות לזכרם . תמורה אחרת בעיצוב הזיכרון של הנופלים שיקפה את השינוי שהתחולל בחברה הישראלית מתפיסת ה"אנחנו" לראיית ה"אני . " העשורים הראשונים לקיומה של המדינה התאפיינו בהלאמת ה ׁ ff כֹול . על מצבות הנופלים היה נוסח אחיד של כיתוב : ׁש ֵ ם , דרגה , מספר אישי , שמות ההורים , שנת לידה ושנת מוות על פי הלוח העברי , וסמל צה"ל . טקס יום הזיכרון הכללי לחללי מערכות ישראל , הר הרצל , 29 באפריל 1990

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר