עמוד:245

מערכת החינוך מנסה להתמודד עם פערים בחברה מערכת החינוך שיקפה את הקושי לבטל את השוני בין העולים שהגיעו למדינת ישראל מארצות שונות בזמן קצר . הפערים החברתיים שהלכו וגדלו - בלטו במערכת החינוך . בעיקר בלט הפער בבתי הספר התיכוניים העיוניים בערים הגדולות , שבהם למדו בעיקר תלמידים ממוצא אשכנזי , ואילו מספר התלמידים בני עדות המזרח שלמדו בבתי הספר האלה - היה נמוך ( עמ' . ( 247 פרק יד : בין " כורהיתּוך" לחברה רב-תרבותית תמורות וגוונים בחברה הישראלית ישראל נוקטת מדיניות של כור היתּוך בשני העשורים הראשונים לעצמאות מדינת ישראל ( שנות ה50- ושנות ה ( 60- פעלה ממשלת ישראל לעיצוב החברה במדינה לפי מדיניות ּ ּור ההיתּוך ( עמ' . ( 226 לפי מדיניות זו , ביקשה המדינה לשלב את העולים , שהגיעו מארצות שונות ומתרבויות שונות , בתרבות אחידה אחת , וכך ליצור זהות ישראלית משותפת . מדיניות כור ההיתוך התעלמה במכּוון ָ ממגוון התרבויות שהביאו אתם העולים מארצות שונות . תרבויות אלו נחשבו לתרבויות גלותיות , עדתיות ומיושנות . התרבות הישראלית שביקשה המדינה לפתח ולהטמיע בקרב העולים , התבססה בעיקר על התרבות שהתפתחה ביישוב בארץ ישראל , ועל התרבות האירופית שהביאו אתם העולים בעליות הראשונות . מערכת החינוך וצה"ל - היו שני הגופים המרכזיים שסייעו בביצוע מדיניות כור ההיתוך , ובפיתוח תרבות אחידה וזהות ישראלית חדשה . בחלוף הזמן , עוררה מדיניות כור ההיתוך ביקורת . מתנגדיה מדגישים בעיקר את ההתנּכרּות וההתעלמות מן התרבויות של העולים , ובייחוד - של העולים מארצות האסלאם . לעומתם , התומכים במדיניות כור ההיתוך רואים בה ּ כַרח שהציבה המציאות בשנים של בניית האומה : מדינת ישראל , שקלטה בשנותיה הראשונות רבבות עולים , נאלצה לנקוט מדיניות של כור היתוך כדי לבנות חברה אחת בעלת ערכים משותפים , ובאמצעותה לחזק את ח וַ סנה הלאומי של המדינה . זלמן אָרן , שכיהן בתפקיד שר החינוך במדינת ישראל בשנות ה50- ובשנות ה , ( 1969-1963 ; 1960-1955 ) 60- היה ממעצבי מדיניות החינוך במדינה . ב1968- אישרה הממשלה את תכנית הרפורמה במערכת החינוך , שהגיש . תכנית הרפורמה קבעה ארגון מחודש של מערכת החינוך : בית ספר יסודי לכיתות א-ו , חטיבת ביניים לכיתות ז-ט , וחטיבה עליונה לכיתות י-יב . כמו כן הורחב " חוק חינוך חובה חינם , " שכלל מעתה גם את כיתות ט-י . בחטיבת ְ ָ הביניים הונהגה מדיניות אינטגַרציה בין תלמידים משכונות מבוססות לבין תלמידים משכונות מצוקה . כך ביקשו מעצבי המדיניות בתחום החינוך להתמודד עם הפערים החברתיים והלימודיים ולבטל את הזיקה בין אותם פערים לבין המוצא העדתי . מדיניות האינטגרציה התבססה על ההנחה , כי המפגש הלימודי והמפגש החברתי ישפרו את ההישגים הלימודיים של התלמידים משכונות המצוקה ויקטינו את הפערים החברתיים . אולם , במחקרים שבחנו את ההישגים של אותם התלמידים נטען כי הרפורמה לא העלתה את רמת הלימוד של החלשים , וכי לא נוצרו קשרים חברתיים משמעותיים בין התלמידים . זלמן ארן , שר החינוך , במשחק כדורגל בין נבחרת ישראל לנבחרת צרפת , רמת גן , 8 באוקטובר 1957 השר בועט בכדור לאות פתיחת המשחק .

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר