עמוד:243

מתח בין העולים החדשים לתושבים הוותיקים ההטבות שהעולים החדשים נהנו מהן סייעו להם בתהליך הקליטה , אולם הן עוררו מתח חברתי-עדתי . בחברה הישראלית הוותיקה היו שטענו כי העולים נהנים מהטבות חומריות וזוכים למשאבים ולזכויות יתר על חשבון השכבות החלשות . במיוחד הופנו רגשות הקיפוח כלפי העולים מברית המועצות , שהשתלבותם הייתה מהירה מזו של קבוצות אחרות . התושבים בערי הפיתוח לא תמיד קיבלו בשמחה את העולים החדשים שהצטרפו אליהם , מחשש שהמצוקה הקיימת בתחומי התעסוקה והדיור תגבר . קבוצות דתיות ומסורתיות בחברה הישראלית הסתייגו מהעולים הלא יהודים על פי ההלכה , בייחוד מהעולים הרוסים שהגיעו בשנות ה . 90- שימור המורשת התרבותית הרוסית יוצר התּב דלּות ומתח נטייתם של העולים שהגיעו בשנות ה90- לׁש ַ מר את התרבות הרוסית יצרה אף היא מתח ביניהם לבין החברה הישראלית הוותיקה , והגבירה את התּב ַ דלּותם החברתית . בקרב חלק מהעולים התחזקה , דווקא בישראל , ההכרה כי בה במידה שהם יהודים - הם גם רוסים . התרבות הרוסית נעשתה מרכיב חיובי ומשמעותי בזהותם ובדימוים העצמי . כמו כן יש ביניהם כאלה הסבורים כי התרבות הרוסית עדיפה על התרבות הישראלית ולכן הם בוחרים להתבדל מהתרבות הישראלית . הורים המשתייכים לקבוצה זו , שעלו מחבר המדינות , הקימו מסגרות חינוכיות המניע העיקרי לעלייה היה הרצון לעזוב את ארץ המוצא . כיהודים , הייתה הכניסה לישראל נוחה יותר מאשר לכל ארץ מערבית אחרת , בזכות חוק השבות ובזכות קרובי משפחה וידידים שכבר חיו בישראל והקלו על הניתוק מהמולדת הישנה . העולים בשנות ה90- הגיעו דווקא לישראל גם בהשפעת ההגבלה שהטיל משרד החוץ האמריקני באוקטובר 1989 על הגירת אזרחים סובייטים לארצות הברית . בכך נענתה ארצות הברית ללחץ שהפעילה ממשלת ישראל , שביקשה לעצור את תופעת הנשירה . ארצות הברית העניקה 12 מיליארד דולר לצורך קליטתם של העולים מברית המועצות בישראל . קשיי הקליטה של העולים מחב ֶ ר המדינות מספרם הגדול של העולים בשנות ה90- והפתאומיות שבה הגיעו לישראל היו אתגר גדול גם למוסדות האחראים לקליטת העלייה וגם לחברה הישראלית . בתחילה נקטו המוסדות מדיניות של קליטה ישירה , כלומר , הם אפשרו לעולים לבחור בעצמם את מקום מגוריהם ואת מקום עבודתם וסייעו להם במימון ההוצאות . אולם , עד מהרה נוצר מחסור חמּור בדירות ומחירן עלה . משרד השיכון עודד תושבים ותיקים להשכיר דירות לעולים , על ידי כך שהעניק פטור מתשלום מס על ההכנסה מהשכרה . כמו כן יזם משרד השיכון בנייה של אלפי יחידות דיור והקים אתרי קָרו ָ ונים לעולים . העולים העדיפו להתיישב במרכז הארץ - שם אפשרויות התעסוקה היו רבות יותר , אולם חלקם בחרו להתגורר בערי ה ּ פ ִֵ ריפ ֶ ְריה - שם היה הדיור זול יותר . ככל שנמשך גל העלייה , גדל יותר ויותר מספר העולים שבחרו להשתקע בדרום הארץ - בעיקר באשדוד , באשקלון ובבאר שבע , ובצפון הארץ - בעיקר בחדרה , בחיפה , בעפולה , בנצרת ע ִ לית , בעכו ובנהריה . בתחום התעסוקה נקלטו רוב העולים בעבודה באופן עצמאי . הממשלה תמכה במעסיקים שהעסיקו עולים ופיתחה תכניות להסבה מקצועית ולהכשרה . אף על פי שמבחינה כלכלית וחברתית נקלטו העולים מברית המועצות ביתר קלות מאשר העולים שהגיעו לישראל בשנות ה , 50- נאלצו רבים מהם להחליף מקצוע או לרדת ברמת השכר וביוקרה המקצועית . העולים לא ּב ָ חלּו בשום עבודה : מהנדסים בתפקיד ניהולי נהפכו למהנדסים מן השורה ואף לטכנאים ; מוזיקאים נהפכו לנגני רחוב ואחרים עסקו בעבודות ניקיון . אחד הקשיים העיקריים בקליטתם של העולים מברית המועצות לשעבר נוגע לזהותם היהודית . רבים מהעולים שהגיעו בשנות ה90- אינם יהודים על פי ההלכה . כך , למשל , בן לאב יהודי ולאם לא יהודייה מוגדר על פי ההלכה - לא יהודי , אף על פי שהוא מגדיר עצמו יהודי . ההלכה היהודית קובעת את ההשתייכות הדתית על פי האם . העובדה , שבברית המועצות נקבעה ההשתייכות האתנית דווקא על פי האב , מסבירה מדוע רבים מהעולים שאינם יהודים על פי ההלכה , גדלו בידיעה שהם שייכים לעם היהודי , וכך גם הגדירה אותם הסביבה הלא יהודית שחיו בה . כדי לפתור את הבעייה הזאת , הוקמו בארץ אולפני גיור , חלקם במסגרת הצבא . רק מיעוט , כ25- אלף איש - העדיפו להירשם במרשם האוכלוסין כנוצרים .

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר