עמוד:241

מבזק עד המאה ה , 19- חיו יהודי אתיופיה במנותק מהעולם היהודי , ניהלו חיי קהילה יהודית והיו להם מנהגים מיוחדים משלהם . מיעוט העולים מאתיופיה עד שנות ה80- נבע מחששם של יהודי אתיופיה מהמסע הקשה לישראל , מהתנגדותו של קיסר אתיופיה ליציאת יהודים , ומהספק ֶ שהוטל בישראל בנוגע לזהותם היהודית של האתיופים . בשנת 1973 פסק הרב עובדיה יוסף ש"ּב ֵ יתא ישראל" הם יהודים ויש להעלות אותם למדינת ישראל . ב1975- הוחלט להחיל עליהם את חוק ה ׁ ׁשבּות . בעקבות עלייתו של משטר קומוניסטי באתיופיה ב , 1974- הורע מצבם של יהודי אתיופיה . וב1977- אסר השלטון על היהודים לצאת מאתיופיה . בתחום התעסוקה , אחוז הלא מועסקים ואחוז המובטלים בקרב אוכלוסיית יוצאי אתיופיה גבוה מאוד באופן יחסי לחלקם באוכלוסייה הכללית . עובדה זאת משפיעה לרעה לא רק על מצבם הכלכלי אלא גם על מידת השתלבותם בחברה הישראלית . צה"ל הוא אחד הגופים המסייעים לצעירים האתיופים להשתלב בחברה הישראלית . הנתונים מלמדים , כי אחוז המתגייסים מבין הצעירים האתיופים גבוה ביותר , ורבים מהם מתנדבים ליחידות הקרביות . למרות זאת לעתים מתקשים חלק מהחיילים האתיופים להשלים את שירותם הצבאי בשל הצורך לעבוד ולתמוך במשפחותיהם . בקליטת יהודי אתיופיה בלטה הנטייה לשמר את המורשת התרבותית ׁשאתה ֶ הגיעו העולים ואת מוסדותיהם הייחודיים , ובד בבד לעודד אותם להשתלב בחברה הישראלית . כך החלו ארגונים שונים לעודד את שימור התרבות הייחודית של יהודי אתיופיה : קדרּות , רקמה , קליעה , ריקוד , סיפורי עם . קליטתם ביטאה את תפיסת הרב-תרבותיּות . דוגמה לקושי ביישום תפיסת הרב-תרבותיּות התבטאה במעמדם של ה"ק ֶ י ְ יס ִ ים , " המנהיגים הרוחניים של יהודי אתיופיה . המאמץ לשמר בישראל את מעמדם הגבוה של הקייסים , כפי שהיה באתיופיה , נתקל בהתנגדות של צעירים אתיופים שביקשו להשתלב בחברה הישראלית . גם הממסד הדתי במדינת ישראל התקשה לקבל את מעמדם המיוחד של הקייסים . הרבנות הראשית העניקה להם סמכות לערוך טקסי נישואין בקרב בני העדה האתיופית אך הטילה ספק ּב ְ כ ׂ ff רּות שחיטתם . ק ֶ י ְ יס ִ ים - מנהיגים רוחניים הממלאים תפקידים שונים בעדה האתיופית בתחומי הדת והחברה . באתיופיה ערכו הקייסים את התפילות , טקסי נישואין וגירושין , שחטו את הבשר וליוו נפטרים לקבורה . הם אף דנו בסכסוכים בין אנשים , השכינו שלום בין יריבים והענישו את מי שפגע במוסכמות הדת והחברה . קייסים ְ בחג הסיגד בני העדה האתיופית חוגגים את חג הס ִ יג ְ ד בכ"ט בחשוון . זהו יום צום ותפילה למען גאולת עם ישראל . הם מציינים את החג 50 ימים לאחר יום הכיפורים . חג הסיגד הוא ז כ ֶ ר ֶ לאמנה שנחתמה על ידי עזרא ונחמיה בעת שיבת ציון ) נחמיה ט , . ) 3-1 כשהיו באתיופיה ביטא החג את הגעגועים לירושלים ואת רצונם לעלות לישראל .

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר